Archive for the ‘טז ב’ Category

בבא קמא – דף ט"ז עמוד ב'

04/04/2010

אמר מר "רבי מאיר אומר אף הצבוע רבי אלעזר אומר אף הנחש" [מדקתני "אף" מכלל דלר' אלעזר הוו אינך [האחרים]מועדין. רש"י], והא אנן תנן: "ר' אלעזר אומר בזמן שהן בני תרבות אינן מועדים והנחש מועד לעולם"?

תני נחש.


אמר שמואל, ארי ברשות הרבים דרס [שלא הרגה אלא מחיים אכלה פטור דאורחיה הוא ושן ברשות הרבים פטור. רש"י] ואכל פטור, טרף [שהרגה ואכלה. רש"י] ואכל חייב [דלאו אורחיה היא ותולדה דקרן הוא ומשלם חצי נזק ברשות הרבים. רש"י]. דרס ואכל פטור כיון דאורחיה [שדרכו] למידרס הוה ליה כמו שאכלה פירות וירקות דהוה ליה שן ברשות הרבים ופטור. טרף לאו אורחיה הוא.
למימרא [לומר] דטריפה לאו אורחיה הוא, והכתיב (נחום ב, יג) [אַרְיֵה טֹרֵף בְּדֵי גֹרוֹתָיו וּמְחַנֵּק לְלִבְאֹתָיו וַיְמַלֵּא טֶרֶף חֹרָיו וּמְעֹנֹתָיו טְרֵפָה] "אריה טורף בדי גורותיו"? [די מאכל גורותיו ילדיו אלמא [אמור] טורף הוא. רש"י]
בשביל גורותיו. [מתרץ שבשביל גוריו הורג הארי ואחר כך מביא לגוריו. ומכיוון שנהרג הטרף לפני שנאכל נקרא טורף ולא דורס. אבל כשאוכל הוא עצמו דרכו לדרוס כלומר לאכול בלא להרוג מקודם, ולא לטרוף]
"ומחנק ללבאותיו"? [שוב מקשה שדרכו להרוג]
בשביל לבאותיו. [מתרץ שבשביל לבאותיו הוא הורג ומביא להם, אבל לעצמו דורס]
"וימלא טרף חוריו"? בשביל חוריו [אורחיה להרוג ולהביא לחוריו ולהצניע אבל לאכול מיד לאחר הריגה כי הא דשמואל לאו אורחיה הוא. רש"י].
"ומעונותיו טריפה"? בשביל מעונותיו.
והתניא: "וכן חיה שנכנסה לחצר הניזק טרפה בהמה [והרגתה ואכלה הבשר. רש"י] ואכלה בשר, משלם נזק שלם". [מדמשלמת בחצר הניזק נזק שלם מכלל דאורחיה הוא, ותולדה דשן היא וברשות הרבים ליפטר. רש"י]
הכא במאי עסקינן שטרפה להניח [להרוג כדי להניח הבשר לאחר כך דרכה בכך, והוי תולדת שן. ורק להרוג כדי לאכול מיד אין דרכה והוי קרן]. הא אכלה קתני? בשנמלכה [הרגה להניח, ומייד נמלכה בדעתה ואכלה] ואכלה.
מנא ידעינן [מניין יודעים אנו שנמלכה]? ועוד דשמואל נמי [גם] דלמא הכי הוא? [שמא כך הוא. שמואל שחייב טרף ברשות הרבים כיוון שאין דרכו והוי קרן, שמא הרג להניח לאחר כך ונמלך לאכול מייד, והוי דרכו בכך ופטור ברשות הרבים. והמזיק יכול לטעון שמא כך היה ואין הניזק יכול להוציא ממנו ממון מספק. אלא בהכרח אין חוששים לזה כלל]
אמר רב נחמן בר יצחק לצדדין קתני [הברייתא מתפרשת לשני צדדים, מה שנאמר "טרפה בהמה ואכלה בשר", הכוונה, שטרפה בהמה להניח לאחר כך, או אכלה בשר בלי להרוג מקודם, ששני אלה דרכה בכך ומשלם נזק שלם ברשות הניזק משום תולדת שן] שטרפה להניח או דרסה ואכלה משלמת נזק שלם.


רבינא אמר, כי קאמר שמואל בארי תרבות ואליבא דרבי אלעזר דאמר לאו אורחיה. [באמת ארי שאינו תרבות דרכו גם לטרוף וגם לדרוס, וארי תרבות מכיוון שאמר רבי אלעזר שהוא תם הרי אין דרכו להזיק כלל, ואינו הורג שום בהמה וכל מה שמזיק אין זה דרכו והוא תולדת קרן. לכן שמואל חייב ארי תרבות שטרף ברשות הרבים משום קרן שעבורו אין זו דרכו. והברייתא היא בארי שאינו תרבות ולכן אם נכנס לחצר וטרף משלם נזק שלם שדרכו לטרוף. ובזה מיושב גם הפסוק מנחום]
אי הכי [אם כך] אפילו דרסה נמי [גם] ליחייב? [שמואל היה לו לחייב גם ארי שדרס ברשות הרבים, שאם הוא ארי תרבות אין דרכו בכך והוא קרן]
אלא דרבינא לאו אשמואל אתמר [לא על דברי שמואל נאמר] אלא אמתניתא [על הברייתא], כי תני מתניתא בארי תרבות ואליבא דר' אלעזר דאמר לאו אורחיה.
אי הכי חצי נזק בעי לשלומי? דאייעד [שטרף ג' פעמים ונעשה מועד לכך]. אי הכי [דתולדה דקרן היא אדתני להא מתניתא (לקמן דף יט:) גבי תולדה דשן גבי תולדה דקרן ליתני. רש"י] מאי האי דקתני לה גבי תולדה דשן [לקמן י"ז ב' נאמר בגמרא ששן של חיה הוא אב ולא תולדה. והברייתא לקמן י"ט ב' לא מדברת בתולדות של שן כלל אלא רק באב. ולעיל בעמוד זה על הברייתא וכן חיה שנכנסה וכו' כתב רש"י שהוא תולדה של שן, וצריך עיון] גבי תולדה דקרן בעי למיתנייה? קשיא.
[היה אפשר להקשות על רבינא שאם הוא משום קרן מועדת חייב גם ברשות הרבים, ולמה נאמר בברייתא נכנסה לחצר?
ותירצו בתוספות שבברייתא נאמר חיה ונכלל בזה גם זאב שדרכו לטרוף כשאינו תרבות ואינו כארי שרק דורס ואינו טורף. ואם הוא תרבות וטרף ג' פעמים ונעשה מועד, כעת אם טרף חיובו משום שן ולא משום קרן, שחזר להיות כזאב שאינו תרבות שדרכו בכך. לכן ברשות הרבים פטור]

מתני' מה בין תם למועד? אלא שהתם משלם חצי נזק מגופו ומועד משלם נזק שלם מן העלייה. [ואפילו אין הנוגח שוה שיעור הנזק, דבמועד כתיב "ישלם שור תחת השור", ולא כתיב ביה דמגוף הנוגח יפרע. רש"י]

גמ' מאי [מהו] עלייה? אמר רבי אלעזר במעולה שבנכסיו. וכן הוא אומר: (דברי הימים ב לב, לג) "וישכב חזקיהו עם אבותיו ויקברוהו במעלה קברי בני דוד",ואמר ר' אלעזר במעלה אצל מעולים שבמשפחה, ומאן נינהו [ומי הם] דוד ושלמה.

(דברי הימים ב טז, יד) "ויקברוהו בקברותיו אשר כרה לו בעיר דוד וישכיבוהו במשכב [באסא מלך יהודה. רש"י] אשר מלא בשמים וזנים". [וַיִּקְבְּרֻהוּ בְקִבְרֹתָיו אֲשֶׁר כָּרָה לוֹ בְּעִיר דָּוִיד וַיַּשְׁכִּיבֻהוּ בַּמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר מִלֵּא בְּשָׂמִים וּזְנִים מְרֻקָּחִים בְּמִרְקַחַת מַעֲשֶׂה וַיִּשְׂרְפוּ לוֹ שְׂרֵפָה גְּדוֹלָה עַד לִמְאֹד]
מאי בשמים וזנים? רבי אלעזר אמר זיני זיני [מיני מיני בשמים הרבה כדמתרגמינן למינהו לזנוהי (בראשית א). רש"י]. ר' שמואל בר נחמני אמר בשמים שכל המריח בהן בא לידי זימה.

(ירמיהו יח, כב) "כי כרו שוחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי" רבי אלעזר אמר שחשדוהו מזונה [זונה אסורה רק לכהן ולא לישראל. וכתבו בתוספות שירמיהו היה כהן. ועיין ביבמות ס"א ב' כמה דעות מהי זונה]. ר' שמואל בר נחמני אמר שחשדוהו מאשת איש.
בשלמא למאן דאמר שחשדוהו מזונה היינו דכתיב: (משלי כג, כז) "כי שוחה עמוקה זונה", אלא למאן דאמר שחשדוהו מאשת איש, מאי שוחה? אטו [וכי] אשת איש מי נפקא מכלל זונה [האם יצאה מכלל זונה. שמלבד איסור אשת איש עובר עליה גם משום איסור זונה לכהן]?
בשלמא למאן דאמר שחשדוהו מאשת איש היינו דכתיב: (ירמיהו יח, כג) "ואתה ה' ידעת את כל עצתם עלי למות", אלא למאן דאמר שחשדוהו מזונה מאי למות? [אשת איש אית ביה [יש בו] חיוב מיתה אבל בזונה פנויה ליכא [אין]מיתה. רש"י]
שהשליכוהו לבאר טיט.


דרש רבא מאי דכתיב (ירמיהו יח, כג) "יהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם" אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אפילו בשעה שעושין צדקה הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנים כדי שלא יקבלו עליהן שכר.