תא שמע דתני רמי בר יחזקאל: "תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית ותקע בו ושברו [שנבקע הכלי מחמת הקול. רש"י] משלם נזק שלם". ואמר רב יוסף אמרי בי רב [אומרים בבית רב. כלומר תלמידי רב], סוס שצנף וחמור שנער ושיבר את הכלים [בקולו וכל הני צרורות נינהו דכחו הוא. רש"י] משלם חצי נזק.
מאי לאו כגון דעבד תלתא זימני ובהא קמיפלגי מר סבר יש העדאה ומר סבר אין העדאה?
לא. בחד זמנא ובפלוגתא דסומכוס ורבנן קמיפלגי.
והא משונה הוא? [התרנגול שאין דרכו לתקוע בכלי. רש"י. ויתחייב חצי נזק לכל הדעות משום קרן]
דאית ביה בזרני. [שיש זרעים בכלי דאורחיה להכניס ראשו בתוכו ולאכול, וכיון דאורחיה לאכול אורחיה נמי לצעוק. רש"י]
.
בעי רב אשי, יש שנוי לצרורות לרביע נזק [לרבנן דפליגי אסומכוס ואמרי צרורות כי אורחיה חצי נזק, היכא דשינה בהן כגון בעטה ברגלה ומחמת ביעוט התיזה צרורות ושברה כלים, מי חשיב שנוי והוי כתם ומשלם רביע נזק דהא אהעדאתן חצי נזק הלכך תמותן רביע נזק. רש"י] או אין שנוי לצרורות לרביע נזק [לשלם רביע. דלעולם חצי נזק, שאין תמות והעדאה בהם דלא אשכחן תם דמשלם בציר מפלגא [פחות מחצי]. רש"י]?
תפשוט ליה מדרבא, דבעי רבא יש העדאה לצרורות או אין העדאה לצרורות, מכלל דאין שנוי.
[דאי יש שנוי לרביע הוי חצי נזק להעדאתן ואמאי אצטריכא לרבא למיבעי, ודאי אין העדאה לשלם נזק שלם דהא תמות רביע נזק והעדאה חצי נזק. רש"י. דברי הגמרא כאן אינם ברורים ונאמרו בזה כמה פירושים בראשונים וכולם דחוקים. לדעת רש"י מלשונו של רבא "העדאה" משמע דווקא נזק שלם ולא העדאה מרבע נזק לחצי נזק. ואם יש הלכה של צרורות גם בקרן, אם כן נצטרך לומר שרבא דיבר גם על קרן תמה שהזיקה ג' פעמים בצרורות, ובאופן שלא נעשה שור מועד על ההיזק עצמו אלא רק על הצרורות, ואז ישלם על ההיזק בצרורות חצי נזק ולא רבע נזק. ומשמע מלשון רבא שהעדאה שדיבר בה היא נזק שלם ולכן מוכח שרבא סבר שאין הלכה של צרורות בקרן. ועיין לקמן מ"ד א' מה שכתבתי ביסוד עניין צרורות ולפי זה יבואר יותר הבעיא כאן]
דלמא [שמא] רבא 'אם תמצי לומר' קאמר, אם תמצי לומר אין שנוי יש העדאה או אין העדאה. תיקו [תעמוד. לא נפשטה הבעיא של רב אשי].
בעי רב אשי כח כחו [שהתיזה צרורות והם התיזו צרורות אחרים] לסומכוס ככחו דמי או לא, מי גמיר [האם קיבל] הלכה ומוקי [ומעמיד] לה בכח כחו, או דלמא לא גמיר הלכה כלל. תיקו.
.
"היתה מבעטת או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה ושברה את הכלים משלם חצי נזק". [משנתנו לעיל י"ז א']
איבעיא להו היכי קאמר [נסתפק להם איך אמר], היתה מבעטת והזיקה בביעוטה [בלא צרורות ותולדה דקרן היא. רש"י] או צרורות כאורחייהו [כדרכם. בלא ביעוט והוי תולדת רגל] משלם חצי נזק ורבנן היא [ושלא כסומכוס שמחייב נזק שלם על צרורות],
או דלמא [שמא] היתה מבעטת והזיקה בביעוטה או צרורות מחמת ביעוט משלם חצי נזק, הא כי אורחיה משלם נזק שלם, ומני [ומי היא] סומכוס היא.
תא [בוא] שמע מסיפא [מהמשך המשנה] "דרסה על הכלי ושברתו ונפל השבר על כלי אחר ושברו על הראשון משלם נזק שלם ועל האחרון חצי נזק", ואי [ואם] סומכוס מי אית ליה [האם יש לו] חצי נזק?
וכי תימא [תאמר] ראשון – ראשון להתזה [אותו כלי שנשבר מחמת התזת שברי כלים שדרסה עליו קרי ראשון ואע"ג דצרורות נינהו משלם נזק שלם דסומכוס היא. רש"י] ושני – שני להתזה [כגון שמאותו כלי שנשבר על ידי צרורות התיזו שברים ושברו כלי שלישי דהוי כח כחו, ומשום הכי משלם חצי נזק. רש"י], ושאני ליה [ויש חילוק] לסומכוס בין כחו לכח כחו?
אלא הא דבעי רב אשי כח כחו לסומכוס ככחו דמי או לאו ככחו דמי, תפשוט ליה דלאו ככחו דמי?
רב אשי כרבנן מוקי לה [מעמיד אותה. את המשנה. רש"י: והך בעיא דבעי רב אשי לעיל יש שנוי לצרורות או אין שנוי אהא מתניתין בעי לה והכי קבעי היתה מבעטת כו'], ובעי לה הכי [כך]: היתה מבעטת והזיקה בביעוטה או צרורות כאורחייהו חצי נזק הא מחמת ביעוט רביע נזק ויש שנוי, או דלמא היתה מבעטת והזיקה בביעוטה או צרורות מחמת ביעוט חצי נזק ואין שנוי. תיקו.
.
בעי מיניה רבי אבא בר ממל מרבי אמי, ואמרי לה מרבי חייא בר אבא, היתה מהלכת [בחצר הניזק מלאה צרורות ואי אפשר שלא תהא מנתזת כו'. רש"י] במקום שאי אפשר לה אלא אם כן מנתזת ובעטה והתיזה והזיקה מהו?
כיון דאי אפשר לה אורחיה הוא [וכצרורות דעלמא הוא ומשלם חצי נזק. רש"י], או דלמא השתא מיהא [או שמא כעת על כל פנים] מחמת ביעוט קמנתזה צרורות [ואם תאמר יש שנוי לצרורות לרביע נזק הא רביע נזק משלמת. רש"י]? תיקו.
בעא מיניה ר' ירמיה מר' זירא היתה מהלכת ברשות הרבים והתיזה והזיקה מהו? לקרן מדמינן ליה [הואיל וחייבת חצי נזק כי [כמו] קרן. רש"י] וחייבת, או דלמא [שמא] תולדה דרגל הוא ופטורה [כל צרורות כי אורחייהו תולדה דרגל נינהו [הם] ופטור ברשות הרבים. רש"י]?
אמר ליה מסתברא תולדה דרגל הוא.
התיזה ברשות הרבים והזיקה ברשות היחיד מהו? אמר ליה עקירה אין כאן הנחה יש כאן? [בתמיה. כלומר פטור הואיל ועקירה הואי במקום פטור. רש"י]
איתיביה [הקשה מברייתא. על תשובת רבי זירא על השאלה הראשונה ששאל האם צרורות כדרכה ברשות הרבים פטור משום שרגל ברשות הרבים פטורה]: "היתה מהלכת בדרך והתיזה בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים חייב". מאי לאו התיזה ברשות הרבים והזיקה ברשות הרבים? [חייבת. אי אמרת בשלמא צרורות כי אורחייהו לקרן מדמינן להו לחייב ברשות הרבים כי [כמו] קרן, דהא דמי לקרן דמשלמת חצי נזק כי קרן, ואע"ג דקרן משונה הוא וצרורות אורחה הוא, הלכך ברשות הרבים חייבת חצי נזק. אלא לדידך דאמרת כל צרורות כי אורחיה לרגל מדמינן להו משום דהוי תולדה דרגל, ואע"ג דהתם נזק שלם וצרורות חצי נזק, אמאי תני ברשות הרבים חייב. רש"י. ומפרש כעת את הברייתא היתה מהלכת בדרך והתיזה ברשות היחיד והזיקה ברשות היחיד, או שהיתה מהלכת בדרך והתיזה ברשות הרבים והזיקה ברשות הרבים]
לא. התיזה ברשות הרבים והזיקה ברשות היחיד. [כעת מפרש את הברייתא התיזה ברשות היחיד והזיקה ברשות היחיד, או שהתיזה ברשות הרבים והזיקה ברשות היחיד. כיוון שאם הזיקה ברשות הרבים פטור שצרורות הם תולדת רגל ופטורים ברשות הרבים]
והאמרת "עקירה אין כאן הנחה יש כאן?" [שאין לחייב על התיזה ברשות הרבים והזיקה ברשות היחיד כיוון שהעקירה היתה במקום שפטור אי אפשר לחייב על ההנחה בלא שיש חיוב על העקירה]
אמר ליה הדרי בי [חזרתי בי].
איתיביה: "דרסה על הכלי ושברתו ונפל השבר על כלי אחר ושברו על הראשון משלם נזק שלם ועל האחרון משלם חצי נזק". ותני עלה: "במה דברים אמורים ברשות הניזק אבל ברשות הרבים על הראשון פטורה ועל האחרון חייבת".
מאי לאו התיזה ברשות הרבים והזיקה ברשות הרבים? לא. התיזה ברשות הרבים והזיקה ברשות היחיד.
והאמרת עקירה אין כאן הנחה יש כאן?
אמר ליה הדרי בי.
תלמוד מוסבר ומאמרים - בבא קמא 