ומעמידים להן אפוטרופין לתם לגבות מגופו תנאי היא [מחלוקת תנאים היא] דתניא: "שור שנתחרשו בעליו ושנשתטו בעליו ושהלכו בעליו למדינת הים, יהודה בן נקוסא אמר סומכוס הרי הוא בתמותו עד שיעידו בו בפני הבעלים.
וחכמים אומרים מעמידין להן אפוטרופין ומעידין בהן בפני אפוטרופין.
נתפקח החרש נשתפה השוטה והגדיל הקטן ובאו בעליו ממדינת הים יהודה בן נקוסא אמר סומכוס חזר לתמותו עד שיעידו בו בפני בעלים. [חזר לתמותו. לקמן מפרש מאי קאמר. רש"י. קשה שברישא אמר סומכוס "הרי הוא בתמותו עד שיעידו בו בפני בעלים". ומבואר שלא מעידים בו בפני אפוטרופוס, ואם כן לא נעשה מועד לפני שנשתפה השוטה וכו'. ואם כן כיצד אומר שחזר לתמותו, הרי היה תם כל הזמן]
רבי יוסי אמר הרי הוא בחזקתו".
אמרו, מאי "הרי הוא בתמותו" דקאמר סומכוס [ברישא. רש"י], אילימא [אם לומר] דלא מייעד כלל [אילימא דלא מייעד בשלש נגיחות לשלם מעלייה כשהועד. רש"י], הא מדקתני סיפא "חזר לתמותו" מכלל [יש להסיק] דאייעד [הא מדקתני סיפא נתפקח החרש חזר לתמותו, דקסבר רשות משנה [שינוי בבעלות גורם שחוזר לתמותו], מכלל דמעיקרא אייעד ליה. רש"י], אלא מאי הרי הוא בתמותו, הרי הוא בתמימותו, דלא מחסרינן ליה [הרי הוא בתמימותו דלא גבי [שאינו גובה] נגיחות תמות מיניה דאין מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו. רש"י]. אלמא [אלא לומר] אין מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו.
"וחכמים אומרים מעמידין להן אפוטרופוס ומעידין להן בפני אפוטרופוס", אלמא מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו.
וסיפא במאי קמיפלגי [במה חולקים]? רשות משנה איכא בינייהו [יש ביניהם. רש"י: רשות משנה הרשות שנשתנה לה שיצא מידי אפוטרופוס ונכנס לרשות בעלים משנה את העדאתו], סומכוס סבר רשות משנה ור' יוסי סבר רשות אינה משנה.
תנו רבנן: "שור חרש שוטה וקטן שנגח רבי יעקב משלם חצי נזק".
ר' יעקב מאי עבידתיה [מה מעשהו]? [משמע שרבי יעקב בעצמו מחוייב לשלם]
אלא אימא [אמור] "רבי יעקב אומר משלם חצי נזק". [אם רבי יעקב היה בא לומר את הדין במחלוקת האם שור של חרש שוטה וקטן מעמידים לו אפוטרופוס כשהוא תם לגבות מגופו חצי נזק, היה לו רק לומר שתם חייב. וכבר היינו יודעים שמשלם חצי נזק שכך דינו של תם. ומכך שאמר חצי נזק משמע שהיינו יכולים לסבור שתם של חרש שוטה וקטן ישלם נזק שלם וכלפי זה חידש שאינו משלם אאל חצי נזק. והגמרא מייד שואלת מהיכי תיתי שנסבור כך]
במאי עסקינן [דאצטריך ליה למיתני חצי נזק ולא תנא רבי יעקב מחייב. רש"י], אי [אם] בתם פשיטא? דכולי עלמא נמי [גם] חצי נזק הוא דמשלם. ואי במועד, אי דעבדי ליה שמירה [אם שומרים אותו] כלל כלל לא בעי לשלומי [כלל לא צריך לשלם. רש"י: אי דעבד ליה שמירה מעולה ונפרצה בלילה או שפרצוה לסטין משום הכי פטר ליה מנזק שלם כלל כלל לא בעי לשלומי], ואי דלא עבדי ליה שמירה כוליה נזק בעי שלומי? [ואי דלא עבד ליה שמירה מעולה כוליה נזק בעי לשלומי. רש"י]
אמר רבא לעולם [באמת] במועד, והכא [וכאן] במאי עסקינן דעבדי שמירה פחותה ולא עבדי ליה שמירה מעולה, ורבי יעקב סבר לה כרבי יהודה דאמר צד תמות במקומה עומדת וסבר לה כרבי יהודה דאמר מועד סגי ליה בשמירה פחותה וסבר לה כרבנן דאמרי מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו. [דעת רבי יהודה ששור מועד די לו בשמירה פחותה של דלת שעומדת ברוח מצויה כדי לפטור את בעליו אם נפלה הדלת בלילה ויצא ונגח. ואילו שור תם חמור יותר לעניין זה ואין בעליו פטור עד שישמרנו שמירה מעולה דהיינו דלת שעומדת גם ברוח שאינה מצוייה. עיין לקמן מ"ה ב' ונ"ה ב'.
כששור היה תם היה מחוייב אם שמר אותו שמירה פחותה. משהועד הרי העדאתו באה להחמיר עליו ולא לפטרו ממה שהיה מחוייב מקודם. לכן החצי נזק שהיה חייב לשלמו אם שמר שמירה פחותה, גם אחרי שהועד אם שמר שמירה פחותה משלם את החצי הזה. ורק על החצי שנוסף משום שהועד נפטר בשמירה פחותה. חיוב זה בשור מועד לשלם חצי נזק אם שמר שמירה פחותה נקרא צד תמות במקומה עומדת ונחלקו בו לקמן מ"ה ב'. ובזה מדבר רבי יעקב שהוא מועד ושמרו שמירה פחותה ונפטר משום השמירה על החצי של המועד אבל משלם את החצי שהיה חייב כשהיה תם. וסבר שמעמידים אפוטרופוס לתם. ומשום שצד תמות במקומה עומדת הוא מחלוקת הוצרך לומר חצי נזק להשמיענו שהוא סובר צד תמות במקומה עומדת.
רש"י: שמירה פחותה נעל בפניה כראוי ואמרינן לקמן (דף נ"ה ב') דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה זהו כראוי, והיינו שמירה פחותה אצל רוח שאינה מצויה, ואצטריך לאשמועינן דמשתלם חצי נזק ולא כולו, ולאפוקי מהני תנאי דפליגי בשילהי פירקין דאיכא למאן דאמר דפטור ואיכא דמחייב ליה נזק שלם. ואשמועינן הכא דרבי יעקב סבר לה כרבי יהודה דאמר בשילהי פירקין במועד סגי ליה בשמירה פחותה דמייתרי ביה קראי ומפטר מנזק שלם, ומיהו בחצי נזק מחייב כדאמרינן לקמן לא פטר ר' יהודה אלא על צד העדאה שבו אבל צד תמות במקומה עומדת ותם לא סגי ליה בשמירה פחותה דלא מייתרי ביה קראי. ואע"ג דהך צד תמות מגופיה משתלם אית ליה לר' יעקב מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופיה כרבנן דפליגי עליה דסומכוס לעיל]
אמר ליה אביי ולא פליגי [ר' יעקב ורבי יהודה. רש"י]? והתניא: "שור של חרש שוטה וקטן שנגח ר' יהודה מחייב, ור' יעקב אומר חצי נזק הוא דמשלם".
אמר רבה בר עולא מה שמחייב ר' יהודה פירש ר' יעקב.
ולאביי דאמר פליגי במאי פליגי? [אי בתם לא קאמר רבי יהודה נזק שלם, ואי במועד ושמירה פחותה הא שמעינן ליה לרבי יהודה אפילו בשור של פיקח חצי נזק ותו לא, ואי בדלא נטריה כלל מאי טעם דר' יעקב. רש"י]
אמר לך הכא [כאן] במאי עסקינן במועד ולא נטריה [ולא שמרו] כלל [וקאמר רבי יהודה נזק שלם החצי מן העלייה והחצי מן גופו, דשמעינן לרבי יהודה לקמן דכל תם ונעשה מועד צד תמות במקומה עומדת ומגופו נגבית, והאי אע"ג דלית ליה בעלים בני דעה מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו צד תמות. רש"י], ר' יעקב סבר לה כר' יהודה בחדא ופליג עליה בחדא. סבר כר' יהודה בחדא דאילו ר' יהודה סבר צד תמות במקומה עומדת, ופליג עליה בחדא דאילו רבי יהודה סבר מעמידין להן אפוטרופוס לתם לגבות מגופו ור' יעקב סבר אין מעמידין ולא משלם אלא פלגא דמועד. [ורבי יעקב סבר לה כרבי יהודה בחדא דכל תם ונעשה מועד צד תמות במקומה עומדת לגבות מגופו, הלכך הכא פטור מצד תמות דבהך פליג עליה דקסבר אין מעמידין אפוטרופוס לתם כו'. רש"י]
אמר ליה רב אחא בר אביי לרבינא בשלמא לאביי דאמר פליגי שפיר [מיושב היטב], אלא לרבא דאמר לא פליגי אדמוקי [עד שמעמיד] לה במועד נוקמא [נעמידה] בתם, אי [אם] לרבי יהודה דעבד ליה שמירה פחותה ולא עבד ליה שמירה מעולה [אי לרבי יהודה. כלומר אי כרבי יהודה סבירא ליה דאמר לקמן תם לא סגי ליה בשמירה פחותה, כגון דעבד ליה שמירה פחותה. רש"י], אי לרבי אליעזר בן יעקב דלא עביד ליה שמירה כלל, דתניא: "רבי אליעזר בן יעקב אומר אחד תם ואחד מועד ששמרן שמירה פחותה פטורין", והא קא משמע לן ר' יעקב דמעמידין להן אפוטרופין לתם לגבות מגופו. [אי לרבי אליעזר בן יעקב דאמר תם סגי ליה בשמירה פחותה כגון דלא עבד ליה שמירה כלל, ואיצטריך לר' יעקב לאשמועינן דמעמידין אפוטרופוס לתם ולהכי תנא חצי נזק ולא תנא רבי יעקב מחייב סתמא דלא תימא במועד קמיירי וכולה נזקא קאמר אבל בתם אפילו פלגא נזקא נמי לא דאין מעמידין. רש"י]
אמר ליה הכי קאמר חדא דאית ביה תרתי טעמא. [הואיל וסבירא ליה לרבא דלא פליגי ר' יעקב ורבי יהודה בכולהו סבירא ליה הכי, ולהכי אוקמה רבא במועד ובשמירה פחותה דתשמע מינה דאית ליה לר' יעקב כרבי יהודה דסגי ליה לצד מועדת בשמירה פחותה וצד תמות במקומה עומדת ולדידיה לא סגי ליה בשמירה פחותה, ותשמע נמי דמעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו. רש"י]
רבינא אמר רשות משנה איכא בינייהו [בין רבי יעקב לרבי יהודה. רש"י], כגון דהוה מועד ונתפקח החרש ונשתפה השוטה והגדיל הקטן, רבי יהודה סבר הרי הוא בחזקתו [שהועד בבית אפוטרופוס ומשלמים בעלים נזק שלם החצי מגופו וחצי מעלייה ככל תמים שהועדו. רש"י], ר' יעקב סבר רשות משנה.
תלמוד מוסבר ומאמרים - בבא קמא 