[תנו רבנן: ארבעה נכנסו תחת הבעלים ואלו הן שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר, הרגו – תמין נהרגין ופטורין מן הכופר מועדין נהרגין ומשלמין את הכופר. וחייבין להחזיר דמי שור לבעליו חוץ משומר חנם.
אמרי היכי דמי אי דנטריה אפילו כולהו נמי ליפטרו, ואי דלא נטריה אפילו שומר חנם ניחייב,
אמרי הכא במאי עסקינן דנטריה שמירה פחותה ולא נטריה שמירה מעולה שומר חנם כלתה לו שמירתו הנך לא כלתה שמירתן]
אמרי כמאן [כמי], אי [אם] כרבי מאיר [דאמר במתניתין [לקמן בעמוד זה] מועד לא סגי ליה בשמירה פחותה ומשום הכי נמי קתני משלמין כופר. רש"י] דאמר שוכר כשומר חנם דמי [בבא מציעא צ"ה ב'. רש"י] ליתני חוץ משומר חנם והשוכר,
ואי כרבי יהודה [היכא דשמרו שמירה פחותה אמאי משלמים כופר, האמר רבי יהודה [לקמן במתניתין] מועד סגי ליה בשמירה פחותה. רש"י] דאמר שוכר כנושא שכר [שומר שכר] דמי, ניתני חוץ משומר חנם וכולן במועדין פטורין לענין כופר?
אמר רב הונא בר חיננא הא מני רבי אליעזר היא דאמר אין לו שמירה אלא סכין, ולענין שוכר סבר לה כרבי יהודה דאמר שוכר כנושא שכר דמי. [רבי אליעזר היא דאמר במתניתין אין לו שמירה למועד אלא סכין ואפילו שמירה מעולה וכל שכן האי דשמירה פחותה נטריה, ומשום הכי משלמין כופר. ולענין דמי שור נמי חייבין דעליהן לשומרו שמירה מעולה הואיל ונושאי שכר הן ובדנטריה שמירה מעולה לא מצי מוקים לה אפילו לרבי אליעזר דאע"ג דלענין כופר חייבין דלא סגי ליה בשמירה מעולה, לענין דמי שור לבעלים פטורין דהא נטרוהו ומאי הוה להו למיעבד. רש"י]
אביי אמר לעולם כר' מאיר, וכדמחליף רבה בר אבוה [מביא ברייתא שמחליפה את השיטות] ותני: "שוכר כיצד משלם? רבי מאיר אומר כשומר שכר רבי יהודה אומר כשומר חנם".
[רש"י בבא מציעא פ' ב': "דשומר חנם ושומר שכר ושואל כתיבי [בפסוק], שוכר לא כתיב, ומהו דין חיובו לענין גניבה ואבידה פטור או חייב, רבי יהודה אומר כשומר שכר הואיל ולהנאתו הוא אצלו אע"פ שנותן שכר פעולתו שומר שכר הוא, דאי לא יהיב שכר הוי שואל וחייב באונסין השתא דיהיב ליה אגרא [שנותן לו שכר] לא הוי שואל והוי שומר שכר. ר' מאיר אומר כשומר חנם, דקא יהיב אגר מלאכתו [שנותן שכר מלאכתו] ואינו נוטל שכר על שמירתו [ההנאה היחידה שלו מכך שהיא אצלו היא שעושה בה מלאכתו ועל זה משלם ולכן אינה נחשבת הנאה, ולכן הוא כשומר חינם. ולרבי יהודה מה שמצוי לו לשכור בתשלום זוהי עצמה הנאה שהרי רצה למצוא לשכור בתשלום והיה משלם פרוטה למי שימצא לו לשכור בתשלום]]
אמר רבי אלעזר: מסר שורו לשומר חנם הזיק חייב [השומר דמי הנזק לניזק אם פשע ולא שמר אפילו שמירה פחותה] הוזק פטור [פטור השומר מלשלם לבעלים נזק השור].
אמרי היכי דמי [באיזה אופן], אי דקביל עליה שמירת נזקיו אפילו הוזק נמי ליחייב, ואי דלא קביל עליה שמירת נזקיו אפילו הזיק נמי ליפטר?
אמר רבא לעולם שקיבל עליו שמירת נזקיו, והכא [וכאן] במאי עסקינן כגון שהכיר בו שהוא נגחן וסתמא דמילתא דלא אזיל איהו ומזיק אחריני [שלא ילך הוא ויזיק אחרים] קביל עליה, דאתי אחריני ומזקי ליה לדידיה [שיבואו אחרים ויזיקו לו] לא אסיק אדעתיה [לא העלה על דעתו. רש"י: וסתמא דמילתא שור נגחן כי מקבל איניש נטירותיה עליה [כשמקבל אדם שמירתו עליו] למה שהוא מוחזק מקבל עליה דלא לזיק אחריני אבל דלא ליזקיה אחריני לא מסיק אדעתיה שהרי אין שור מתיצב לנגדו מפחדו].
מתני' קשרו בעליו במוסרה ונעל בפניו כראוי [היינו שמירה פחותה דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה לקמן בהכונס (נ"ה ב'). רש"י] ויצא והזיק אחד תם ואחד מועד חייב דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר תם חייב ומועד פטור שנאמר: (שמות כא, לו) "ולא ישמרנו בעליו ושמור הוא זה". [במועד כתיב מיעט הכתוב לשמירה מועטת כדמפרש בגמרא.רש"י]
רבי אליעזר אומר אין לו שמירה [למועד. רש"י] אלא סכין". [ואפילו שמרו שמירה מעולה [דלת שיכולה לעמוד אף ברוח שאינה מצוייה] והפיל הכותל ויצא חייב. ושלש מחלוקות בדבר [במועד], לרבי מאיר בשמירה פחותה חייב ובמעולה פטור ולרבי יהודה בפחותה נמי פטור ולרבי אליעזר במעולה נמי חייב. רש"י]
גמ' מאי טעמא דרבי מאיר?
קסבר סתם שוורים לאו בחזקת שימור קיימי [אין אדם משמר שורו כלל אלא מניחו ויוצא. רש"י], ואמר רחמנא תם ניחייב דניבעי ליה שמירה פחותה [כשאמר הקב"ה לחייב על נגיחת תם הצריך בו שמירה יותר ממה שהיה לולא היה מחייבו מאומה, והיינו שמירה פחותה דלת שעומדת ברוח מצויה. חיוב השמירה כאן הוא לעניין שאם יגח לא יוכל להיפטר משום שיטען שעשה מה שהיה עליו לעשות, אבל אין זה מכריח שלכתחילה יש דין מהתורה לאסור עליו להניח שורו ברשות הרבים ללא שמירה], הדר אמר רחמנא "ולא ישמרנו" גבי מועד דנבעי ליה שמירה מעולה [הוסיף לומר שצריך שמירה במועד וחייב בזה יותר, דהיינו שמירה מעולה דלת שעומדת אף ברוח שאינה מצוייה], ויליף [ולומד] נגיחה לתם נגיחה למועד [מגזירה שוה דלבעי נמי תם שמירה מעולה. רש"י].
רבי יהודה סבר סתם שוורים בחזקת שימור קיימי [עומדים], אמר רחמנא תם נשלם דניבעי ליה שמירה מעולה [סתם שוורים בחזקת שימור קיימי, אין לך אדם שאינו משמר שורו שמירה פחותה [גם לולא חיוב התורה] וחייב הכתוב בתם אלמא שמירה מעולה בעי [שהוסיף על מה שהיה לולא חיוב התורה], הדר כתב כו'. רש"י. תוספות כאן: אין הפירוש כההיא דפרק קמא (ט"ו א') גבי פלוגתא דפלגא נזקא קנסא, דבחזקת שימור דהתם היינו דאין צריכין שימור שאין דרכו להזיק כמו שן ורגל, אבל חזקת שימור דהכא היינו שדרך בני אדם לשומרו וסתם עביד להו שמירה פחותה] הדר אמר רחמנא "ולא ישמרנו" גבי מועד דנעביד ליה שמירה מעולה, הוי ריבוי אחר ריבוי [שבתם כבר ריבה שמירה מעולה ושוב ריבה במועד שמירה מעולה] ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט, מיעט הכתוב לשמירה מעולה [במועד מיעט משמירה מעולה והעמידו על שמירה פחותה].
וכי תימא [תאמר] נגיחה לתם נגיחה למועד [וכי תימא נילף נגיחה נגיחה דתם נמי לסגי ליה [שתם גם די לו] בפחותה. רש"י]?
הא מיעט רחמנא "ולא ישמרנו" – לזה [למועד מיעטתי לשמירה פחותה] ולא לאחר [לתם. המיעוט משמע שהוא דווקא למועד וכאילו פירש שתם צריך שמירה מעולה ושוב אי אפשר ללמוד בגזירה שווה שתם די לו בשמירה פחותה].
והא מיבעי ליה [נצרך לו] ללאו? [והא לא ישמרנו מבעי ליה ללאו, כלומר לגופיה דאם לא שמרו שמירה מעולה ליחייב ודרשינן ביה ריבוי אחר ריבוי, ומיעוטא דתם מנא ליה. רש"י.
כשרש"י אומר "כלומר" הכוונה שמוציא את לשון הגמרא מפשוטה. פשטות לשון הגמרא שלא ישמרנו נצרך כדי ללמד שיש איסור להניח שור בלא שמירה, הפסוק אוסר להניחו ללא שמירה מעולה וכיוון שהוא ריבוי אחרי ריבוי דורשים שבא למעט וללמד שהאיסור הוא להניחו ללא שמירה פחותה. ורש"י אומר "כלומר" שבאמת אין כאן לאו שאסור להניחו ללא שמירה, אלא הוא רק דין שאם לא שמרו חייב. וכן כתבו תוספות לקמן עמוד ב' דיבור המתחיל "אלא" שהנדון כאן הוא רק לעניין שאם לא שמר חייב ולא לעניין שאסור להניחו ללא שמירה]
אם כן נכתוב רחמנא ולא ישמור, מאי "ולא ישמרנו", לזה ולא לאחר. [לזה מיעטתי לפחותה ולא לאחר. רש"י. ישמור בא ללמד שחייב בשמירה פחותה, ותוספת כינוי הגוף "ישמרנו" נוסף כדי ללמד שהמיעוט הוא דווקא לגביו ולא לגבי תם]
תניא: "רבי אליעזר בן יעקב אומר אחד תם ואחד מועד ששמרו שמירה פחותה פטור".
מאי טעמא, סבר לה כרבי יהודה דאמר מועד בשמירה פחותה סגי ליה [די לו], ויליף [ולומד] נגיחה לתם ונגיחה למועד. [ואינו סובר שמ"ישמרנו" יש לדייק שהמיעוט לשמירה פחותה הוא דווקא למועד ולא לתם, ובזה חולק על רבי יהודה]
אמר רב אדא בר אהבה לא פטר רבי יהודה אלא צד העדאה שבו, אבל צד תמות במקומה עומדת. [דלא סגי ליה בפחותה ומשלם חצי נזק. רש"י. תוספות: מסברא אומר כן, דאטו [וכי] משום שנעשה מועד גרע ויפטר אפילו מחצי נזק בשמירה פחותה. [לפני שנעשה מועד היה חייב לשלם חצי נזק אם שמר שמירה פחותה. שתם לא די לו בשמירה פחותה. כעת משנגח ג' פעמים והועד לא מסתבר שמה שהוחזק נגחן יגרום לחדש קולא בחיוב שמירתו יותר ממה שהיה לפני שהועד, אלא מה שהיה לפני שהועד שבשמירה פחותה משלם חצי נזק נשאר גם אחרי שהועד, ורק חצי הנזק השני שנוסף עליו בגלל שהועד, עליו אומרים שאם שמר שמירה פחותה פטור ממנו כיוון שמועד די לו בשמירה פחותה]
ואם תאמר התינח לחומרא דאית לן למימר [שיש לנו לומר] צד תמות במקומה עומדת מסברא כדפרישית, אלא לקולא דאין משתלם אלא מגופו ואין מעמידין אפוטרופוס [על חצי הנזק של תם] מנלן?
ויש לומר הואיל דצריכין אנו לומר צד תמות במקומה עומדת לחומרא הוא הדין לקולא. ומיהו ליפטר בהודאתו למאן דאמר פלגא נזקא קנסא לא אמרינן במקומה עומדת, דכיון דאייעד לאו קנסא הוא]
אמר רב מועד לקרן ימין אינו מועד לקרן שמאל.
אמרי אליבא דמאן [כדעת מי]? [אליבא דמאן, כלומר הא ודאי לענין תשלומין לא אצטריך ליה לרב לאשמועינן דלימין נזק שלם ולשמאל שלא הועד לה משלם חצי נזק, דהא כי האי גוונא טובא תנן [כמו זה הרבה שנינו. ולא הוצרך רב להשמיענו גם באופן זה] דאפילו מועד לאדם אינו מועד לבהמה וכל שכן מועד לקרן ימין שהוא צד חזקה שבו אינו מועד לשמאל, אלא ודאי רב לענין שמירה אשמועינן ואי אליבא דרבי מאיר הא תם ומועד לענין שמירה כי הדדי נינהו [שווים זה לזה הם]. רש"י]
אי [אם] אליבא דרבי מאיר האמר אחד תם ואחד מועד שמירה מעולה בעי [צריך], אי אליבא דרבי יהודה [אלא אליבא דרבי יהודה ואשמועינן רב דאם שמרו שמירה פחותה ויצא והזיק בקרן ימין שהועד לה פטור דמועד בשמירה פחותה סגיא ליה, ואם נגח בשמאל חייב דתם לא אמעיט לשמירה פחותה. רש"י] מאי אריא [מה דווקא] קרן שמאל אפילו בימין נמי [גם] אית ביה [יש בה] צד תמות ואית ביה צד מועדת? [מאי אריא קרן שמאל דאי נגח בה חייב חצי נזק כי נגח בימין נמי איכא צד תמות, ומועדת לחציו פטור ולחציו חייב דהא צד תמות במקומה עומדת, ואשתכח דהכא נמי חצי נזק משלם ומאי נפקא לן מדרב. רש"י]
אמרי, לעולם כרבי יהודה ולא סבירא ליה דרב אדא בר אהבה, והכי קאמר כי האי גוונא הוא דמשכחת ביה צד תמות ומועדת אבל מועד לגמרי לא משכחת ביה צד תמות כלל. [לית ליה דרב אדא אלא לגמרי פטר ביה רבי יהודה ואשמעינן רב דכי האי גוונא משכחת צד תמות ומועדת בחד תורא ולענין שמירה, דאם שמרו שמירה פחותה והזיק בקרן ימין פטור לגמרי ואם בשמאל משלם חצי נזק.
אבל מועד לגמרי לא משכחת לה לצד תמות כלל. דליחייב חצי נזק. רש"י]
תלמוד מוסבר ומאמרים - בבא קמא 