איתיביה [אביי לרב יוסף]: "לא אם אמרת בשומר חנם שכן משלם תשלומי כפל, תאמר בשומר שכר שאינו משלם תשלומי כפל?" [לפירוש תוספות, בבבא מציעא מ"א ב' רוצה ללמוד דין שליחות יד בשומר שכר משומר חינם, ועל זה מדובר בברייתא שהובאה כאן, שמקשה שמצאנו חומרא בשומר חינם שאם טען טענת גנב משלם תשלומי כפל מה שאין כן שומר שכר שבטענת גנב אינו משלם תשלומי כפל]
ואי סלקא דעתך לסטים מזויין גנב הוא, נמצא בשומר שכר משלם תשלומי כפל בטוען טענת לסטים מזויין [ואין כאן חומרא בשומר חינם יותר מבשומר שכר]?
אמר ליה הכי [כך] קאמר, לא אם אמרת בשומר חנם שכן משלם תשלומי כפל בכל טענותיו [כלומר כל טענות שעל ידי גנב, בין מזויין ובין שאינו מזויין, דהא שומר חנם פטור בגניבה ואבידה הלכך כשנמצא שקרן משלם כפל. רש"י], תאמר בשומר שכר שאינו משלם תשלומי כפל אלא בטוען טענת לסטים מזויין [תאמר בשומר שכר שאינו משלם כפל בטענת גנב שאינו מזויין אפילו נמצאת בידו דהא מעיקרא לא הוה פטר נפשיה מקרנא. רש"י].
איתיביה [אביי לרב יוסף]: (שמות כב, יג) [וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם] ""ונשבר או מת" – אין לי [שיהיה שואל חייב. רש"י] אלא שבורה ומתה [שהן אונס. רש"י], גניבה ואבידה מנין?
אמרת קל וחומר ומה שומר שכר שפטר בו שבורה ומתה [דכתיב ביה "ומת או נשבר או נשבה" וכתיב בתריה [אחריו] "שבועה ה' תהיה בין שניהם" (שמות כב). רש"י. דהיינו שאם מת או נשבר או נשבה נשבע שומר שכר שכך היה ונפטר] חייב בגניבה ואבידה [דכתיב ביה אם גנב יגנב וגו'. רש"י], שואל שחייב בשבורה ומתה אינו דין שחייב בגניבה ואבידה, וזהו קל וחומר שאין עליו תשובה".
ואי סלקא דעתך לסטים מזויין גנב הוא אמאי אין עליו תשובה, איכא למפרך מה לשומר שכר שכן משלם תשלומי כפל בטוען טענת לסטים מזויין? [שומר שכר פטור על אונס ולכן בטוען שנגנבה ממנו באונס על ידי ליסטים מזויין טענתו לא מחייבת אותו תשלומין ואם נמצאת בידו משלם כפל משום טוען טענת גנב. אבל שואל חייב באונס ואם יטען שנגנבה ממנו על ידי ליסטים מזויין מחייב עצמו בטענתו ולא ישלם כפל אם נמצאה בידו כמו שנתבאר לעיל עמוד א'. רש"י: מה לשומר שכר כו'. תאמר בשואל שאין בו כפל לעולם דהא מיחייב באונסין דכתיב ונשבר או מת, וכי נמי טעין לסטים מזויין נטלו הימנו הוה מיחייב נפשיה בקרנא, ומי שאינו בא לגנוב את הקרן לא ישלם כפל]
אמר ליה קסבר האי תנא קרנא בלא שבועה עדיפא מכפילא בשבועה. [קסבר האי תנא, דונשבר או מת, קרנא בלא שבועה עדיפא מכפילא בשבועה, שואל עדיף שמתחייב בשבורה ומתה בלא שום שבועת שקר משומר שכר שפטור עליהן, ואע"פ שיש בשומר שכר כפל בטוען טענת לסטים מזויין אין זה חומר, דכפל אינו בשומרין עד שישבע לשקר שנגנבה הימנו ואח"כ באו עדים בפרק מרובה (לקמן דף סג:), הלכך קנסא משום שבועה הוא דקנסיה רחמנא. רש"י]
לימא [לומר] מסייע ליה [דלסטים מזויין גנב הוא. רש"י]: "השוכר פרה מחבירו ונגנבה, ואמר הלה הריני משלם ואיני נשבע [דאי בעינא משתבע דנגנבה מפטרינא [שאם רצוני להשבע שנגנבה נפטר אני]. רש"י], ואח"כ נמצא הגנב משלם תשלומי כפל לשוכר [דכיון דשילם נמצאת הגניבה שלו. רש"י.
שהבעלים נוח לו להקנות לו בשעת מסירה על דעת שאם ישלם ולא ישבע יהא הכפל שלו כמבואר בבבא מציעא ל"ג ב' ול"ד א' עיין שם]".
סברוה כרבי יהודה דאמר שוכר כנושא שכר [כשומר שכר] דמי, ומדקתני ואמר הריני משלם ואיני נשבע, מכלל דאי בעי [שאם רצה] פטר ליה נפשיה [פטר את עצמו] בשבועה, היכי דמי [באיזה אופן. הרי שוכר חייב על גניבה]? כגון דקא טעין טענת לסטים מזויין [ופטור שהיא גניבה באונס], וקתני "ואח"כ נמצא הגנב משלם תשלומי כפל לשוכר", שמע מינה לסטים מזויין גנב הוא.
אמרי מי סברת כרבי יהודה דאמר שוכר כנושא שכר דמי, דלמא [שמא] כרבי מאיר סבירא ליה דאמר שוכר כשומר חנם דמי. [ובגנב שאינו מזויין הוה פטר נפשיה מעיקרא [היה פוטר את עצמו מתחילה]. רש"י. בבבא מציעא פ' ב' נחלקו רבי יהודה ורבי מאיר האם שוכר דינו כשומר חינם או כשומר שכר. הלכה כרבי יהודה ולכן בתחילה סברו להעמיד את הברייתא כרבי יהודה. עיין תוספות]
איבעית אימא [אם רצונך אמור. לעולם רבי יהודה היא ובגנב שאינו מזויין] כדמחליף רבה בר אבוה ותני: "שוכר כיצד משלם, רבי מאיר אומר כשומר שכר, רבי יהודה אומר כשומר חנם". [הגמרא לעיל רצתה להעמיד את הברייתא כהדעה ששוכר דינו כשומר שכר כיוון שכך ההלכה ומזה הביאה סיוע לרב יוסף, ודחתה שמא הברייתא סוברת ששוכר דינו כשומר חינם. אין שום הבדל לעניין זה אם הופכים את השמות ואומרים שרבי מאיר סובר ששוכר דינו כשומר שכר, כיוון שהכרעת ההלכה היא לא דווקא משום שכך סבר רבי יהודה אלא הלכה כהדעה ששוכר כשומר שכר גם היא דעת רבי מאיר. לעניין השקלא וטריא בסוגייתנו אין שום רווח בתירוץ נוסף זה. אם כוונת הגמרא רק ללמדנו שלדעת רבה בר אבוה השמות מוחלפים היה לה להביאה כמימרא סתם ולא כ"איבעית אימא" בסוגיא שמשמע שיש כאן דרך נוספת ליישב. עיין בתוספות שהעירו בזה]
רבי זירא אמר הכא במאי עסקינן בטוען טענת לסטים מזויין ונמצא לסטים שאינו מזויין. [ר' זירא אמר לעולם כשומר שכר דמי, ואפילו הכי לא תסייעיה, דהאי דקתני כפל בלסטים שאינו מזויין קאמר וקתני רישא אינו נשבע מכלל דאי בעי פטר נפשיה במאי עסקינן בטוען טענת לסטים מזויין, הלכך אי בעי איפטר, וכשנמצא הגנב נמצא שאינו מזויין ובר כפל הוא. רש"י]
תלמוד מוסבר ומאמרים - בבא קמא 