נפקא ליה מדתנא דבי חזקיה [דדריש קרא אחרינא [פסוק אחר] דמשתעי [שמדבר] בגנב עצמו, "אם המצא תמצא בידו הגניבה וגו'" [שמות כ"ב ג': אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם]. והאי דנקט דרשה ולא נקט קרא משום דמקרא לא נפקא לן בהדיא אלא בעלי חיים כדכתיב "משור ועד חמור עד שה חיים", ומדרשה מרבה להו תנא דבי חזקיה לכולהו. רש"י], דתנא דבי חזקיה: "יאמר שור וגניבה והכל בכלל? [דמרבינן כל כעין הפרט דבר המטלטל וגופו ממון, חמור ושה למה לי? ומשני אילו כן וכו'. ולקמיה מפרש מאי קאמר, הא לאו כלל ופרט וכלל הוא דקדריש ליה כעין הפרט. רש"י]
אילו כך הייתי אומר מה הפרט מפורש קרב לגבי מזבח אף כל קרב לגבי מזבח. מה יש לך להביא, שה? כשהוא אומר "שה" הרי שה אמור? הא מה אני מקיים גניבה? לרבות כל דבר. [אף כל קרב, ולא מתרבי מכעין הפרט אלא הקרב למזבח, להכי כתב שה דלא תימא כל לאתויי קרב למזבח קאתי, דמה יש לך להביא שקרב למזבח ולא נכתב בפירוש שה, כשהוא אומר שה הרי שה אמור, הא מה אני מקיים גניבה שאני דורש בכעין הפרט, לרבות שאר דברים – כל הני [כל אלה]. רש"י]
יאמר שור שה וגניבה והכל בכלל?
אילו כך [לשון תשובת שאילה הן. רש"י] הייתי אומר מה הפרט מפורש דבר הקדוש בבכורה אף כל דבר הקדוש בבכורה [ולא מתרבי מדרשא אלא חמור. הלכך מה היה לך להביא שלא נכתב, חמור? להכי כתב חמור דעל כרחך כלל ופרט לשאר דברים אתי. רש"י]. מה יש לך להביא, חמור? כשהוא אומר "חמור" הרי חמור אמור, הא מה אני מקיים גניבה? לרבות כל דבר.
יאמר שור וחמור שה וגניבה והכל בכלל? [והכל בכלל – חיים דמשמע לרבות כל בעלי חיים למה לי. רש"י]
אילו כך הייתי אומר מה הפרט מפורש בעלי חיים אף כל בעלי חיים. מה יש לך להביא, שאר בעלי חיים? כשהוא אומר "חיים" הרי חיים אמור. הא מה אני מקיים גניבה? לרבות כל דבר".
אמר מר: "יאמר שור וגניבה" מי [האם] כתיב שור וגניבה, גניבה ושור הוא דכתיב. [מי כתיב שור ברישא [בתחילה] והדר [ואחר כך] גניבה, דהוה ליה פרט וכלל דנימא הכל בכלל דנעשה כלל מוסיף על הפרט. גניבה ושור כתיב דהוה ליה כלל ופרט ושור אין [כן] מידי אחרינא [דבר אחר] לא. רש"י]
וכי תימא [תאמר] אילו נאמר קאמר. [אילו נאמר שור ברישא והדר גניבה לא היה צריך לכתוב יותר, ולמה לא נכתב כן. רש"י]
אילו נאמר שור וגניבה? ומי מצית אמרת [והאם אתה יכול לומר], מה הפרט מפורש הוה שור פרט וגניבה כלל, פרט וכלל – נעשה כלל מוסיף על הפרט, ואיתרבו להו כל מילי [אילו נאמר שור וגניבה בתמיה, הא ודאי הוי ליה פרט וכלל ושפיר קשיא ליה, ומאי אילו כן קמהדר ליה. רש"י],
אלא כדכתיב קאמרי? גניבה ושור מי מצית אמרת [האם אתה יכול לומר] הכל בכלל, או מה הפרט מפורש הוה ליה גניבה כלל ושור פרט, כלל ופרט – אין בכלל אלא מה שבפרט, שור אין [כן] מידי אחרינא [דבר אחר] לא [אלא כדכתיב קאמרי בתמיה, גניבה ושור הא הוה ליה כלל ופרט, ומאי הכל בכלל דקא קשיא ליה ומאי מה הפרט מפורש דמהדר ליה, הא כלל ופרט לא מרבי מידי. רש"י].
אמר רבא תנא אחיים [על "חיים"] קא סמיך ליה [סומך], וכלל ופרט וכלל קאמר ליה. [אחיים סמיך – גניבה דהוי ליה כללא קמא [גניבה היא הכלל הראשון] סמיך ליה אחיים דהוי כללא בתרא [סומך על חיים שהוא הכלל האחרון], ודריש בכלל ופרט וכלל, וסיפא דקתני ויאמר גניבה שור ושה וחמור והכל בכלל, הואיל ואחיים סמיך ליה מאי קשיא ליה הא טפי [יותר] לא כתיב, "אם המצא תמצא" קשיא ליה כדאמר במסקנא, ומיהו אפסקיה גמרא למילתיה דרבא בפרכי אחריתי ולא שבק לאסוקיה למילתיה [הגמרא הפסיקה דברי רבא בקושיות אחרות ולא הניחה להשלים דבריו, ולכן רק במסקנא אמר ש"המצא תמצא" קשיא ליה]. רש"י]
והא לא דמי כללא בתרא לכללא קמא? [והא לא דמי כללא בתרא דלא כייל אלא בעלי חיים לכללא קמא דמשמע כל דבר. רש"י]
הא תנא דבי רבי ישמעאל [בשילהי אלו טריפות. רש"י] הוא, דכהאי גונא [שבאופן כזה] דריש כללי ופרטי [דורש כללים ופרטים]. והכי קא קשיא ליה [לתנא דבי חזקיה בסיפא דמילתא. רש"י], "אם המצא תמצא" למה לי ["אם המצא תמצא" דמשמע ריבויי למה לי? והשתא [וכעת] קא מפרש לה רבא לכולא מתניתא. רש"י], יאמר שור וגניבה וחיים והכל בכלל? [הכל בכלל דמתרבי כל כעין הפרט דבר המטלטל וגופו ממון. רש"י]
אילו כן הייתי אומר מה הפרט מפורש דבר הקרב לגבי מזבח אף כל הקרב לגבי מזבח. מה יש להביא, שה? כשהוא אומר "שה", הרי שה אמור, הא מה אני מקיים גניבה [הא מה אני מקיים גניבה, דדרשינן בכלל ופרט לרבות כל דבר. רש"י] לרבות כל דבר.
יאמר גניבה ושור ושה וחיים והכל בכלל?
אילו כן הייתי אומר מה הפרט מפורש דבר הקדוש בבכורה אף כל דבר הקדוש בבכורה, מה יש לך להביא, חמור? כשהוא אומר "חמור" הרי חמור אמור, הא מה אני מקיים גניבה לרבות כל דבר.
יאמר גניבה ושור ושה וחמור וחיים והכל בכלל? [יאמר גניבה ושור ושה וחמור וחיים והכל בכלל – אם המצא תמצא למה לי, ומשני אילו כן הייתי אומר אף כל בעלי חיים, להכי איצטריך אם המצא תמצא למימר דלאו מגניבה וחיים דרשינהו לכלל אלא מאם המצא תמצא, ושדינהו לכל הני פרטי בינייהו [ומטילים כל פרטים אלה ביניהם] כדמפרש לקמן.
הדר פריך תנא דבי חזקיה מה יש לך להביא שאר בעלי חיים, כשהוא אומר חיים הרי בעלי חיים אמור. כלומר מקרא בהדיא נפקי [מפסוק בפירוש נלמדים] ולאו מכלל ופרט, הלכך מה אני מקיים כלל ופרט, לרבות כל דבר. ואכתי [ועדיין] "המצא תמצא" למה לי. והכי מסקנא דתנא דבי חזקיה. רש"י]
אילו כן הייתי אומר מה הפרט מפורש בעלי חיים אף כל בעלי חיים, מה יש לך להביא, שאר בעלי חיים? כשהוא אומר "חיים" הרי חיים אמור, הא מה אני מקיים גניבה לרבות כל דבר.
"אם המצא תמצא" למה לי?
תלמוד מוסבר ומאמרים - בבא קמא 