Archive for the ‘גיטין פ' א'’ Category

גיטין – דף פ' עמוד א'

05/25/2010

מתני' כתב לשום מלכות שאינה הוגנת [מי שהיה בבבל וכתב בשנת כך וכך למלכות אחרת. ובגמרא מפרש אמאי קרי לה שאינה הוגנת. רש"י], לשום מלכות מדי [לפי שצריך לכתוב לשם מלכות שנכתב בה כדמפרש בגמרא. רש"י], לשום מלכות יון, לבנין הבית, לחורבן הבית [או שכתבה לבנין הבית או לחורבנו פסול מפני שלא כתב לשם המלכות. רש"י], היה במזרח וכתב במערב, במערב וכתב במזרח, תצא מזה ומזה [אם ניסת בגט זה תצא מן הראשון ומן השני, וצריכה גט שני מן הראשון, וגט מן השני, ואע"פ שקדושי שני לא הוו קדושין. וביבמות (פ"ח ב') מפרש טעמא גזרה שמא יאמרו גירש ראשון גט גמור, ונשא שני, ונמצאת אשת איש יוצאה בלא גט. רש"י. כתבו בתוספות: וצריכה גט מזה ומזה. פירש בקונטרס [רש"י] אע"פ שקדושי השני לא היו קדושין כדמפרש ביבמות (דף פח:) גזרה שמא יאמרו גירש ראשון גט גמור ונשא שני ונמצאת אשת איש יוצאה בלא גט. ואינו נראה להרב רבינו יוסף דהתם [ביבמות] ודאי היא אשת ראשון אינה מקודשת לשני [שהגט פסול מהתורה] אבל הכא [כאן] מהתורה צריכה גט משני, שהרי גט גמור היה אותו שגירש בו ראשון ואינו פסול אלא מדרבנן [ולכן מהתורה חלו קידושי שני]. עד כאן התוספות. וכוונתם משום שמהתורה אין צריך לכתוב לשם מלכות והוא רק תקנת חכמים אי אפשר שהגט יהיה בטל מהתורה.

ביבמות פ"ז ב' נאמרו במשנה כל דרכים אלה לגבי אשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך ונישאת ואח"כ בא בעלה. ושם בוודאי אין גירושין מבעל ראשון, וקידושי שני אינם חלים והיא אסורה עליו משום שנבעלה לו כשהיתה אשת איש של הראשון, ואסורה על בעלה משום שנבעלה לאחר. לרש"י גט של משנתנו אינו גט כלל והיא כמו האשה שהלך בעלה למדינת הים. ולפי התוספות מדאורייתא הוא גט ורק מדרבנן פסול, ומהתורה קידושי שני תופשים בה. ועיין פני יהושע כאן שהאריך ליישב דעת רש"י כיצד יתכן שאינו גט כלל אע"פ שלכתוב לשם מלכות הוא תקנת חכמים].

וצריכה גט מזה ומזה. ואין לה לא כתובה, ולא פירות [דין פירות שתקנו לה לאשה פירקונה משביה תחת פירות ועל אלו אין לה כלום. רש"י], ולא מזונות, ולא בלאות [הקיימים מבגדים שהכניסה לו וקנסא הוא דקנסוה כדמפ' ביבמות (צ"א ב') דאיבעי לה אקרויה לגיטא. רש"י] לא על זה ולא על זה.

אם נטלה מזה ומזה תחזיר.

והולד ממזר מזה ומזה [אם החזירה הראשון וילדה לו בן הוי ממזר מדרבנן. וביבמות (פ"ט ב') אמרינן דאסור בממזרת הואיל וכשר מן התורה. רש"י].

ולא זה וזה מטמאין לה [אם כהנים הם. רש"י].

ולא זה וזה זכאין לא במציאתה [דטעמא מאי אמור רבנן מציאת אשה לבעלה, משום איבה, הכא תיהוי לה איבה ואיבה. ברטנורא על יבמות פרק י' משנה א'], ולא במעשה ידיה [דטעמא מאי אמור רבנן מעשה ידיה לבעלה משום מזוני, והכא דמזוני לית לה, מעשה ידיה לאו דיליה. ברטנורא שם], ולא בהפרת נדריה [דטעמא מאי בעל מיפר נדרי אשתו, כי היכי דלא תתגנה על בעלה, הכא תתגנה ותתגנה. ברטנורא שם].

היתה בת ישראל נפסלת מן הכהונה [דזונה היא. דסתם זונה היינו אשת איש שמזנה תחת בעלה לאחרים, דהיינו נפקת ברא [יוצאת חוץ]. רש"י]. בת לוי מן המעשר [קנסא הוא כדמפרש התם (יבמות צ"א א'). רש"י]. בת כהן מן התרומה [כדאמרינן בסוטה (דף כ"ח א') מונטמאה ונטמאה ג' פעמים אחד לבעל ואחד לבועל ואחד לתרומה. רש"י].

ואין יורשין של זה [בנים שהיו לה ממנו. רש"י] ויורשין של זה יורשים כתובתה [ביבמות (דף צ"א א') פרכינן כתובה מאי עבידתה? הא קתני אין לה כתובה? ומשני כתובת בנין דיכרין שתקנו חכמים שירשו בניה יתר על חולקיהון דעם אחוהון כשמתה בחיי בעלה, ואע"פ שבעלה יורשה הכא לא שקלי דקנסא קנסו. רש"י].

ואם מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין [אחיו של שני חולץ מדרבנן כדפירשנו גבי גט, שמא יאמרו גירש זה ונשא זה, ואחיו של ראשון צריך לחלוץ מן התורה. רש"י] ולא מייבמין [משום קנסא. רש"י].


שינה שמו ושמה [בגט. רש"י], שם עירו ושם עירה, תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה [המפורשים למעלה במשנתינו. רש"י].


כל עריות שאמרו צרותיהן מותרות [חמש עשרה עריות שאמרו חכמים שצרותיהן מותרות לינשא לשוק בלא חליצה כשמתו בעליהן בלא בנים. רש"י.

משנה בתחילת יבמות: "חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם, ואלו הן: בתו, ובת בתו, ובת בנו, בת אשתו, ובת בנה, ובת בתה, חמותו, ואם חמותו, ואם חמיו, אחותו מאמו, ואחות אמו, ואחות אשתו, ואשת אחיו מאמו, ואשת אחיו שלא היה בעולמו, וכלתו, הרי אלו פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום עד סוף העולם.

וכולן אם מתו או מיאנו או נתגרשו או שנמצאו אילונית צרותיהן מותרות. ואי אתה יכול לומר בחמותו ובאם חמותו ובאם חמיו שנמצאו אילונית או שמיאנו.

כיצד פוטרות צרותיהן? היתה בתו או אחת מכל העריות האלו נשואות לאחיו, ולו אשה אחרת, ומת [בלא בנים. ואם לא היתה ערוה עליו היתה זקוקה לו ליבום או חליצה]. כשם שבתו פטורה [מיבום או חליצה שהיא ערוה עליו] כך צרתה פטורה [אע"פ שאינה ערוה עליו].

הלכה צרת בתו ונשאת לאחיו השני ולו אשה אחרת ומת, כשם שצרת בתו פטורה כך צרת צרתה פטורה אפילו הן מאה], הלכו הצרות האלו [של עריות. רש"י] ונישאו [לשוק. רש"י], ונמצאו אלו איילונית [ונמצאו העריות איילונית, ואיגלאי מילתא שהיו קדושי המת בטעות, ונמצאו שלא היו אלו צרותיהן ולא פטרום העריות האלו מן החליצה. רש"י. איילונית היא אשה שלא הביאה שתי שערות של מטה עד גיל עשרים ויש בה מקצת דברים כעין זכר, ואינה ראויה ללדת. קידושיה בטלים כיוון שהם קידושין בטעות אם לא היה ידוע לבעל בזמן שקידשה שהיא אילונית] תצא מזה [מבעל שנישאת לו. רש"י] ומזה [מן היבם. רש"י], וכל הדרכים האלו בה [יבמה אסורה מהתורה להינשא לשוק ללא חליצה, והוא איסור לאו בלבד ולא איסור כרת כמו אשת איש, ולכן להלכה תופשים הקידושין וצריכה מהתורה גט ממי שנישאה לו אע"פ שאסורה עליו באיסור לאו, ואין בנה ממזר. רש"י: וכל הדרכים האלו בה. וביבמות (דף צ"ב א') מוקמינן לה כרבי עקיבא דאמר יש ממזר מחייבי לאוין [לרבי עקיבא אין קידושין תופשים בחייבי לאוין ובן מאיסור לאו הוא ממזר, ולכן דינה של יבמה שנישאה לשוק ללא חליצה כדין אשת איש שנישאה לשני בלא גט מבעל ראשון].


הכונס את יבמתו והלכה צרתה ונישאת לאחר [וקיימא לן ביאת האחת פוטרת צרתה. רש"י. כלומר אם לאחיו המת שתי נשים, אם יבם אחת מהן, מותרת השניה לשוק בלא חליצה. לכן צרתה נישאה לאחר ללא חליצה מאח בעלה שמת], ונמצאת זו [שנתייבמה. רש"י] שהיתה איילונית [ואין לה יבומים שהרי לא אשת המת היתה ונמצא שלא נפטרה צרתה ונישאת לשוק בלא חליצה. רש"י], תצא מזה ומזה [מבעל זה ומיבמה הראשון. רש"י] וכל הדרכים האלו בה.


כתב סופר גט לאיש ושובר לאשה וטעה ונתן גט לאשה ושובר לאיש ונתנו זה לזה [כתב סופר אחד גט לאיש לגרש בו אשתו ושובר לאשתו שתמסור לבעל כשיפרע לה כתובתה [שתהיה בידו ראיה שלא תוכל לתבעו שוב], וטעה הסופר כשמסר להן השטרות ונתן גט לאשה ושובר לאיש, והם מסרו זה לזה, והלכה זו ונישאת כסבורה שזה גט שמסר לה בעלה, וזה סבור שמסרה לו אשתו שובר. רש"י], ולאחר זמן הרי הגט יוצא מיד האיש [שמוציאו לפנינו להראות שוברו והרי הוא גט. רש"י] ושובר מיד האשה [שמוציאה להראות גיטה והרי הוא שובר], תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה.

רבי אלעזר אומר אם לאלתר [בגמרא מפרש. רש"י] יצא אין זה גט. אם לאחר זמן יצא הרי זה גט. לא כל הימנו [אין הכל כדבריו להאמינו. רש"י] מן הראשון לאבד זכותו של שני [שנשאה דאמרינן קנוניא היא ביניהם והחליפו השטרות לאחר שניסת. רש"י].


גמ' מאי מלכות שאינה הוגנת? מלכות הרומיים. ואמאי קרי לה מלכות שאינה הוגנת משום דאין להם לא כתב ולא לשון. [אלא משל אומה אחרת. רש"י. וכתבו בתוספות: אומר רבינו אלחנן דלהכי קרי לה "שאינה הוגנת" לאשמועינן דאע"פ שאין לה לא כתב ולא לשון אף על פי כן מתקנאין בה]

אמר עולא מפני מה תקינו מלכות בגיטין משום שלום מלכות. [שיהא לנו שלום עמהם שיאמרו חשובים אנו בעיניהם שכותבים שטרותיהם בשמינו. רש"י]

ומשום שלום מלכות תצא והולד ממזר?

אין [הן]. רבי מאיר [סתם משנה. ולקמן נמי אמרינן זו דברי רבי מאיר. רש"י] לטעמיה, דאמר רב המנונא משמיה דעולא אומר היה רבי מאיר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר.

(התוספות על המשנה כתבו שהגט כשר מהתורה ומהתורה קידושי שני תופסים וצריכה ממנו גט. שגם לפי רבי מאיר רק אמרו חכמים שהולד ממזר אבל לא שהגט בטל מדאורייתא. ובפני יהושע כתב שבגט כותבים כדת משה וישראל, והכוונה ב"ישראל" שהוא מגרש על דעת חכמם ולכן אם משנה ממטבע שטבעו חכמים אינו גט כלל. וזה אחד מהדברים שכתב ליישב דעת רש"י לעיל שאינו גט גם מהתורה. ועיין עוד שם שהאריך)


"לשום מלכות יון".


וצריכא. דאי [שאם] אשמועינן מלכות שאינה הוגנת משום דמליכא [עכשיו היא מולכת לפיכך יתקנא בה המלך של מלכות זו ויקפיד עמנו. רש"י], אבל מלכות מדי ומלכות יון מאי דהוה הוה [מה שהיה היה. רש"י: כבר עברו ואבדה קנאתם שאין מתקנא בהן. דהא דקתני מתניתין לשום מלכות מדי ויון שמונה למנין שהתחילה מדי למלוך בימי דריוש או למנין שהתחילה יון למלוך].

ואי אשמעינן מלכות מדי ומלכות יון משום דמלכותא הוו [הלכך חיישינן דלמא קפיד המלך הזה. רש"י], אבל בנין הבית מאי דהוה הוה.

ואי אשמעינן בנין הבית דאמרי קמדכרי שבחייהו [מזכירים שבחם], אבל חורבן הבית דצערא הוא אימא [אמור] לא, צריכא.


"היה במזרח וכתב במערב".


מאן [מי]? אילימא [אם לומר] בעל, היינו שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה? אלא לאו סופר. כדאמר להו רב לספריה [לסופר שלו], וכן אמר להו רב הונא לספריה, כי יתביתו [כשאתם יושבים] בשילי [שם מקום] כתובו בשילי, ואע"ג דמימסרן לכו מילי [שנמסרים לכם הדברים] בהיני [שם מקום]. וכי יתביתו בהיני כתובו בהיני [כתבו בתוכו שבהיני נכתב. רש"י] ואע"ג דמימסרן לכו מילי בשילי.