תלמוד מוסבר ומאמרים - בבא קמא

הזמנה לבית הספר לפסיכותרפיה יהודית

.

.

.

קישור לאתר של בית הספר לפסיכותרפיה יהודית, שיש בו הרבה פרטים על מסלול הלימודים:
https://jewishpsychotherapy6.wordpress.com

.

.

---

מסכת בבא קמא (ומסכת גיטין מדף ע"ד ב' והלאה).

לדפי המסכת עם תרגום וביאור, לבחור מהרשימה שבצד

.

למסכת ברכות

.

למסכת בבא מציעא

.

.

.

.

 

מפתח ל"חומר למחשבה"

בבא קמא:

המפתח אינו שלם. לרשימה המלאה יש קישור בצד.

(♦  –  ביאור בעניין יסודי.     ¤  –  אגדתא).

.

.

בעניין קרן תלושה  –  בבא קמא ב' ב'

.

♦  ביסודות חיוב מזיק בנזקי ממון, ובעניין אב ותולדה  –  בבא קמא ג' א'

.

בדין עבדו ואמתו שהזיקו. ביאור ארוך ויסודי  –  בבא קמא ד' א'

.

♦  הסבר מהו שעבוד גוף, בחילוק בין ממונא לקנסא, בחילוק בין קניין הלכתי לקניין הסכמי  – בבא קמא ה' א'

.

בטעם שחצי נזק ממון או קנס, פירוש סתם שוורים בחזקת שימור  –  בבא קמא ה' ב'

.

בסוגיא של בור המתגלגל, ובדין אדם מועד לעולם  –  בבא קמא ו' א'

.

מי שקנה קרקע משועבדת מה קנה בה  –  בבא קמא ח' ב'

.

♦  אחים שחלקו כיורשים או כלקוחות, ובעניין ברירה  –  בבא קמא ט' א'

.

בדין מלווה גובה מעות אם יש לו. בקצות החושן ובנתיבות  –   בבא קמא ט' א'

.

בדין מסר שלהבת לחרש  –  בבא קמא ט' ב'

.

קצת בעניין קרקע שהוזקה בבור (ומציין לברכת שמואל המבואר  סימן ב' לעניין מים ותבואה שהוזקו בבור)  –  בבא קמא י' א'

.

במסר שורו לחמישה בני אדם  –  בבא קמא י' א'

.

הכוהו עשרה בני אדם  –  בבא קמא י' ב'

.

כוחו כגופו דמי  –  בבא קמא י' ב'

.

בדין טורח נבילה  –  בבא קמא י"א א'

.

♦  ביסוד דין שמין לגזלן, ביאור היטב ברמב"ם שאם גזל כלי ושברו יכול הבעלים לתבוע את השברים, ובדיני פרעון הלוואה  –  בבא קמא י"א א'

.

בעניין היקש עבדים לקרקעות  –  בבא קמא י"ב א'

.

♦  במחלוקת רבי נתן וחכמים כי ליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי. וביאור הסוגיא נ"ג א' לגבי שור שדחף לבור  –  בבא קמא י"ג א'

.

כיצד זכיית הניזק בגופו של שור תם  –  בבא קמא י"ג ב'

.

בעניין נגח ואחר כך הפקיר לפני העמדה בדין  –  בבא קמא י"ג ב'

.

♦  בהזיק שור המזיק בחצר המזיק הטעם שפטור  –  בבא קמא י"ג ב'

.

שור שהזיק בחצר השותפים  –  בבא קמא י"ג ב'

.

"ובער בשדה אחר" הוא גם סברא וגם גזירת הכתוב  –  בבא קמא י"ד א'

.

בעניין תצא פרה בטלית וטלית בפרה  –  בבא קמא י"ד ב'

.

ביאור היטב בע"ה בשיטת רש"י בגביית מטלטלין מיתומים בחוב נזיקין, ויישוב דברי רש"י ל"ט א' על המשנה שהוא הדין גם בשור של חרש שוטה וקטן  –  בבא קמא י"ד ב'

.

חצי נזק קנס, האם זוכה בו בשעת נגיחה או בשעת העמדה בדין  –  בבא קמא ט"ו ב'

.

תפיסה בקנס  –  בבא קמא ט"ו ב'

.

כוחו כגופו לגבי צרורות  –  בבא קמא י"ז ב'

.

♦  בעניין בתר מעיקרא ובתר בסוף, ובהתיזה ברה"ר והזיקה ברה"י ובקצות החושן  –  בבא קמא י"ז ב'

.

♦  בעניין טעם הפטור בשן ורגל ברשות הרבים. ביסוד נזקי שכנים. ביאור תוספות נ' א'  –  בבא קמא י"ט ב'

.

ביאור סוגיית כשכשה באמתה  –  בבא קמא י"ט ב'

.

יישוב קושיות תוספות על רש"י  –  בבא קמא י"ט ב'

.

בגדר כל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור  –  בבא קמא כ' א'

.

בגדר חיוב מה שנהנית  –  בבא קמא כ' א'

.

הדר בחצר חבירו שלא מדעתו, מה ביאור צדדי הספק בזה נהנה וזה אינו חסר. ביאור מחלוקת הראשונים בזה אינו נהנה וזה חסר   –  בבא קמא כ' א'

.

עוד בגדרי זה נהנה וזה לא חסר. בספק חיוב נהנה  –  בבא קמא כ' ב'

.

מסקנת סוגיא הדר בחצר חבירו, ובדברי הרא"ש  –  בבא קמא כ"א א'

.

♦  אשו משום חציו  –  בבא קמא כ"ב א'

.

קושיא בעניין כלו לו חציו [ובעניין טמון באש, ומפנה לבבא קמא ס"ב א' שנתבאר יסוד דין טמון באש]  –  בבא קמא כ"ג א'

.

בעניין חזקת ג' פעמים בשור ובזבה וביאור בתוספות ורש"י לגבי הלימוד מזבה לשור  –  בבא קמא כ"ד א'

.

העמקה בגדר כל המשנה ובא אחר ושינה בו. ביאור הגר"א והים של שלמה בעניין זה על פי הברכת שמואל  –  בבא קמא כ"ד ב'

.

בגדרי חיוב כופר לעניין קים ליה בדרבה מיניה. ובהערה ביאור בעניין חיוב כופר בשן ורגל, אם הוא כפרה או ממון, וביאור ביסוד עניין כופר  –  בבא קמא כ"ו א'

.

בגדר דין שן ועין בעבד  –  בבא קמא כ"ו ב'

.

במחלוקת תוספות ורמב"ן בדין אדם המזיק חייב בין באונס בין ברצון  –  בבא קמא כ"ו ב'

.

בטעם שמזיק פטור בגרמא  –  בבא קמא כ"ו ב'

.

♦  ביאור עמוק בסוגיית אזלינן בתר מעיקרא או בתר בסוף [בנוסף למה שנתבאר בדף י"ז ב']. חילוק בין רציחה לנזק לעניין זה. ביאור היטב בחילוק בין טריפה לגוסס בידי אדם. בדין עשה את חבירו טריפה מכריע שחייב מיתה מייד. מעיר לגבי השתלות לב האם מותר משום שעושה את המושתל טריפה מייד כשמוציא את הלב הראשון ומסיק להתיר  –  בבא קמא כ"ז א'

.

בעניין רובע את הטריפה (ובתגובה הרחבה בעניין גדר המעשה המחייב בביאה באשה ובזכור. וביאור היטב בע"ה בתוספות יבמות נ"ד ב' שזכור לא חשיב ביאה)  –  בבא קמא כ"ז א'

.

ביאור עמוק ונכון בע"ה בעניין קרע את כסותי ובאיבעיא לגבי הניח גחלת על לב עבדו  –  בבא קמא כ"ז א'

.

קצת ביאור בדברי התוספות אם הולכים בממון אחר הרוב  –  בבא קמא כ"ז א'

.

במקור דין עביד אינש דינא לנפשיה  –  בבא קמא כ"ח א'

.

ביאור עמוק במחלוקת רב ושמואל האם אבנו סכינו ומשאו שהניח ברשות הרבים ולא הפקיר חייב משום בור או משום שור (בהערה). בעניין אם חיוב בור הוא להבלו או לחבטו  –  בבא קמא כ"ח ב'

.

בעניין הלימוד "ולנערה לא תעשה דבר" שבא לפטור על מעשה באונס, האם נחשב מעשה באונס כנעשה מעצמו, או שנחשב שהוא עשה ורק פטור עליו  –  בבא קמא כ"ח ב'

.

ביאור ביסוד המחלוקת האם כדי לחייב על בור צריך שיהיה קנוי לו או די בכך שכרה אותו, וביסוד עניין קניין  –  בבא קמא כ"ט ב'

.

מפנה לדברי הברכת שמואל לגבי גדר כיסוי בור, שאינו רק שמירה כמו שמירת בור, אבל גם אינו כמילוי הבור  –  בבא קמא כ"ט ב'

.

¤  בעניין האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין [וביאור מדוע הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" נאמר על ידי הלל בלשון שלילה, מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך]  –  בבא קמא ל' א'

.

♦  בעניין האיסור להזיק. באדם המזיק, בגרמא, והאם יש איסור להניח ממונו המזיק בלא שמירה  –  בבא קמא ל' ב'

.

בטעם שבשני קדרים או קורה וחבית הראשון פטור אם לא עמד, שהרי על המזיק לשמור שלא יזיק ולא על הניזק לשמור על עצמו  –  בבא קמא ל"א א'

.

מתי גוף בהמה רובצת או גוף אדם שנפל נחשבים בור, ומתי שור או אדם  –  בבא קמא ל"א א'

.

בסוגיית מזיק אשתו בתשמיש המיטה  –  בבא קמא ל"ב א'

.

¤  בעניין קבלת שבת  –  בבא קמא ל"ב א'

.

בגדרי חיוב גלות ברוצח בשגגה וחיוב מזיק, לעניין הלימוד מיער  –  בבא קמא ל"ב ב'

.

ביאור היטב בע"ה בחילוק בין זרק כלי מראש הגג והיו תחתיו כרים וכסתות שפטור משום פסקי לגיריה, לבין זרק אבן ואחר כך הוציא הניזק ראשו שחייב בד' דברים. מחלוקת רש"י ותוספות בזה  –  בבא קמא ל"ג א'

.

בעניין משלמים במותר חצי נזק. בשיטת תוספות ורש"י  –  בבא קמא ל"ג א'

.

ביאור קצר של המושג "המזיק שעבודו של חבירו"  –  בבא קמא ל"ג ב'

.

♦  בדברי הגמרא בתחילת דף ל"ד תחילת עמוד א'. ביאור עמוק ויסודי בעניין זכיית הניזק בשור תם לרבי ישמעאל ורבי עקיבא. מבאר היטב עניין שעבוד גוף ושעבוד נכסים.  –  בבא קמא ל"ג ב'

.

ביאור היטב בע"ה ומחודש בעניין השביח השור הניזק אחרי הנגיחה. ובדין פטמו ניזק ומזיק  –  בבא קמא ל"ד א'

.

♦  המשך אותו עניין, ביאור חדש ונכון ביסוד פרשת שור המזיק שמעשה הנגיחה נחשב שממשיך עד שחולק הניזק את חלקו בשור, וזה עניין העמדה בדין שדיברה בו הגמרא  –  בבא קמא ל"ד ב'

.

בטעם למה לסומכוס חולקים ממון המוטל בספק רק כשיש ספק בלא טענותיהם  –  בבא קמא ל"ה ב'

.

בעניין טענו חיטים והודה לו בשעורים בנגחו שני שוורים, בדברי התוספות  –  בבא קמא ל"ה ב'

.

שני שוורים של אחד שאחד מהם נגח ולא יודעים איזה  –  בבא קמא  ל"ו א'

.

ביאור עמוק בחזקת ג' פעמים בסוגיית נגח שור שור ושור חמור וגמל, ויש בו יסוד גדול לדרך הלימוד  –  בבא קמא ל"ז ב'

.

¤  בעניין נכרי ועוסק בתורה הוא ככהן גדול  –  בבא קמא ל"ח א'

.

בטעם שפטור שור ישראל שנגח שור כנעני  –  בבא קמא ל"ח א'

.

בטעם שאין מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו לשיטת רש"י  –  בבא קמא ל"ט א'

.

יסוד שעבודא דרבי נתן  –  בבא קמא מ' ב'

.

בחילוק בן שוחט בסכין ושוחט בצור  –  בבא קמא מ"א ב'

.

¤  "את ה' אלוהיך תירא" לרבות תלמידי חכמים  –  בבא קמא מ"א ב'

.

בשיטת רש"י שהריגת השור היא קנס  –  בבא קמא מ"א ב'

.

בעניין דמי ולדות מדוע אינם נחשבים היזק ממון. שיטת הרמב"ם שנזק אדם הוא קנס  –  בבא קמא מ"ג א'

.

יסוד נכון בע"ה בעניין חיוב דמי נזק בהרג בן חורין או עבד כשאין חיוב כופר או קנס  –  בבא קמא מ"ג א'

.

בעניין כופר בצרורות, וביאור עמוק ויסודי בעניין חצי נזק צרורות  –  בבא קמא מ"ד א'

.

ביאור בקושיא לרבי שמעון אם השור פטור מתשלומי נזק בלא התכוון למה בשן ורגל חייב  –  בבא קמא מ"ד ב'

.

♦  ביאור יסוד הדין שקבוע כמחצה על מחצה דמי  –  בבא קמא מ"ד ב'

.

ביאור היטב בע"ה בשורש עניין נגח ואחר כך הפקיר, וביאור הסוגיא בדף י"ג ב'  –  בבא קמא מ"ד ב'

.

ביסוד עניין היזק שאינו ניכר. ויישוב קושיית תוספות על רש"י  –  בבא קמא מ"ה א'

.

שחיוב התורה לשמור שור הוא רק לעניין תשלומים אבל לא שאסור להניחו בלא שמירה  –  בבא קמא מ"ו א'

.

ביסוד סוגיית ברי ושמא  –  בבא קמא מ"ו א'

.

ביסוד עניין המוציא מחבירו עליו הראיה  –  בבא קמא מ"ו ב'

.

בעניין שבח פרה מעוברת משום נפח האם חייב עליו המזיק, וביאור עמוק בדברי תוס' ד"ה נפחא  –  בבא קמא מ"ז א'

.

בטעם שחייב משום בור בהכניס שורו שלא ברשות והטיל גללים, ביאור מחלוקת רש"י ותוספות בזה  –  בבא קמא מ"ח א'

.

ביאור התוספות בעניין שור שנגח את השפחה ויצאו ילדיה, וביאור היטב בע"ה במחלוקת רבה ורב חסדא לגבי דמי ולדות בגיורת  –  בבא קמא מ"ט א'

.

המחזיק בשטרותיו של גר  –  בבא קמא מ"ט ב'

.

בטעם שלרבי ישמעאל פטור בבור ברשותו, ובטעם החיוב בבור ברשות הרבים  –  בבא קמא מ"ט ב'

.

עוד בעניין הטעם שפטור בור ברשותו, ביאור עמוק ב"ה ויישוב קושיית תוספות על רש"י  –  בבא קמא נ' א'

.

♦  ביסוד עניין ברירה, וביאור המחלוקת אם יש ברירה או אין ברירה  –  בבא קמא נ"א ב'

.

בעניין מיגו דהוי פושע אצל גמלים הוי פושע נמי לענין התלעה. ביאור לפי הברכת שמואל שכל שלא עשה שמירה אין לו פטור משום אונס  –  בבא קמא נ"ב ב'

.

ביאור מדוע שמואל פוטר בנתקל בבור ונפל לאחורי הבור חוץ לבור. ביאור קצר בשיטת רש"י במחלוקת רבי נתן וחכמים בשור שדחף לבור [ביאור ארוך בדף י"ג א']  –  בבא קמא נ"ג א'

.

בעניין דרשות מי"ג מידות שפעמים באות ללמד רק היכן רמוז הדין ופעמים מלמדות דין חדש  –  בבא קמא נ"ד א'

.

¤  בעניין בדברות ראשונות לא נאמר טוב. בעניין יעקב ועשיו, קדושת הגשמיות  –  בבא קמא נ"ה א'

.

שלרש"י אין חילוק בין גרמא לגרמי. דברי הפוסקים בזה (ומציין לברכת שמואל המבואר בבא קמא ל"ג שם נתבאר היטב הסברא במה שרבי מאיר דן דינא דגרמי לשיטות הראשונים)   –  בבא קמא נ"ו א'

.

♦  בשורש החיוב לקיים דיני ממונות שהם מסברא, ובשורש החיוב לקיים את התורה בכלל  –  בבא קמא נ"ו א'

.

חיוב שומר הוא משום שקיבל עליו ולא משום שדין התורה לחייבו בחיובי שומר. ובעניין שומר אבידה  –  בבא קמא נ"ו ב'

.

בעניין חמסן שלוקח על מנת לשלם שלא על דעת בעלים. מביא מחלוקת תוספות וראב"ד האם עובר בגזל. בעניין גזל על מנת לשלם או להחזיר   –  בבא קמא נ"ז א'

.

קצת ביאור בעניין מבריח ארי מנכסי חבירו  –  בבא קמא נ"ח א'

.

ביאור היטב בע"ה בנפלה בהמתו באונס אם פטור רק על אותה ערוגה או גם מערוגה לערוגה  –  בבא קמא נ"ח א'

.

ביסוד דין שמין בית סאה בשישים, ביאור שיטת רש"י ויישוב קושיות התוספות  –  בבא קמא נ"ח ב'

.

בעניין סמדר וכו' רואין אותן כאילו ענבים עומדות ליבצר, ואם מנכים כחש גפנים. ביאור עמוק ויסודי בע"ה  –  בבא קמא נ"ט א'

.

ביסוד עניין ליבה ליבתו הרוח, וחילוק בין זה לבין הוליך והוליכה הרוח [ובהערה הבאתי דברי דרוש נפלאים מספר תורת חיים בעניין תפילין ורצועת המנעל]  –  בבא קמא נ"ט ב'

.

זורה ורוח מסייעתו לעניין שבת ונזיקין  –  בבא קמא ס' א'

.

¤  לשמוע בקול רגש החיים גם כשאינו לפי השכל השטחי  –  בבא קמא ס' ב'

.

ביאור היטב בע"ה בעניין מציל עצמו בממון חבירו, בשיטת תוספות ורש"י. מבאר שאין שיטה שגזל אינו מותר במקום פיקוח נפש  –  בבא קמא ס' ב'

.

¤  כל המוסר עצמו למות על דברי תורה אין אומרים דבר הלכה משמו [מהרש"א, רבי צדוק הכהן, ומי השילוח]  –  בבא קמא ס"א א

.

♦  ביאור ארוך ביסוד עניין טמון באש  –  בבא קמא ס"ב א'

.

ביאור היטב בתוספות דיבור המתחיל "יצאו". ומציין לברכת שמואל המבואר בבא קמא ל"ב ביאור עמוק בעניין מיעוט קרקעות עבדים ושטרות מכפל  –  בבא קמא ס"ב ב'

.

ביאור בעניין קניין פירות כקניין הגוף דמי, ותליית מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש אם קניין פירות כקניין הגוף דמי, במחלוקתם לגבי גזל ולא נתייאשו הבעלים האם הבעלים יכול להקדישו [כל זה בתגובה]  –  בבא קמא ס"ג א'

.

בעניין דרשות חז"ל, ודיברה תורה בלשון בני אדם. מבאר שהדרשות הן מקצוע בפני עצמו בתורה ויש להן דרך לימוד והבנה בפני עצמן [בתגובות]  –  בבא קמא ס"ד א'

.

♦  ביאור יסודי ועמוק בסוגיית תברה או שתייה, מבאר יסוד חיובי גזילה וקנייני גזילה, מבאר מחלוקת הקצות והנתיבות האם שבירת החבית היא מדין מזיק או מדין גזלן. מבאר האם מה שהבעלים אינו יכול להקדיש גזילה כיוון שאינה ברשותו הוא משום קנייני הגזלן שבה או משום שאינו שולט בה ואינו יכול להשתמש בה  –  בבא קמא ס"ה א'

.

ביאור שיטת רש"י בעניין טלה ונעשה איל שקנה בשינוי רק להיפטר מד' וה' ולא לעניין שמשלם קרן וכפל כשעת גניבה  –  בבא קמא ס"ה ב'

.

♦  ביאור יסודי בעניין הפקר וייאוש. מבאר שלכל הראשונים גם ביאוש יוצא החפץ מרשותו ונעשה הפקר. [דוחה מה שדייקו אחרונים מרש"י שיש חילוק בין שינוי שעשה בידיים לבין שינוי שנעשה מאליו]  –  בבא קמא ס"ו א'

.

ביאור בעומק עניין שינוי קונה, ויסוד בדרך הלימוד  –  בבא קמא ס"ו ב'

.

מחדש דין שגנב שמכר אחרי יאוש וחל המכר, ואחר כך גזל מהלקוח, ישלם כפל ללקוח  –  בבא קמא ס"ח ב'

.

ביאור בטעם שכמו שאינו יכול להקדיש דבר שאינו ברשותו כך אינו יכול גם לחלל  –  בבא קמא ס"ח ב'

.

ביאור שיטת רש"י בסוגיא דהרשאה, ובסוגיא דתופס לבע"ח במקום שחב לאחרים  –  בבא קמא ע' א'

.

בעניין עדות על חצי דבר והוחזק על ידי עדות  –  בבא קמא ע' ב'

.

ביאור היטב ועמוק בע"ה בשיטת רש"י בעניין עדות על שערה בגבה ושערה בכרסה  –  בבא קמא ע' ב'

.

♦  בסוגיית עקוץ תאנה מתאנתי. מבאר שאין גדר של "כסף החוזר" בקניין כסף, ביאור ביסוד דין קניין כסף וקניינים בכלל  –  בבא קמא ע' ב'

.

ביאור יסודי בסברת רבי מאיר שדן דינא דגרמי, ובדבר הגורם לממון. בביאור תוספות דיבור המתחיל "וסבר"  –  בבא קמא ע"א ב'

.

ביאור הצדדים אם אינה לשחיטה אלא לבסוף, או ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף [ומבאר שייכות מחלוקת זו לדין ברירה]  –  בבא קמא ע"ב א'

.

מקשה על דברי הטור שיש סברא להאמין לעדי הזמה, ומביא שהרמב"ם חולק על זה  –  בבא קמא ע"ב ב'

.

♦  ביאור עמוק בע"ה בעניין תוך כדי דיבור כדיבור דמי.

ביאור עמוק בע"ה במחלוקת אם הכחשה תחילת הזמה  –  בבא קמא ע"ג ב'

.

מביא דברי הרשב"א שחיוב קנס הוא בשעת העמדה בדין וחל למפרע על שעת המעשה. ושבלא עדים לא מועילה תפיסה וגם אינו חייב לצאת ידי שמיים  –  בבא קמא ע"ד ב'

.

¤  בדברי הבניהו בן יהוידע במעשה שרבן גמליאל סימא עינו של טבי עבדו  –  בבא קמא ע"ד ב'

.

בעניין עדות שאי אתה יכול להזימה  –  בבא קמא ע"ה ב'

.

♦  ביאור עמוק בע"ה ביסוד דבר הגורם לממון כממון דמי. בעניין החילוק בין בעלות על גוף חפץ ובעלות על שווי הממון שבו. בעניין בעלות על מטבע  –  בבא קמא ע"ו א'

.

בביאור הדעות בעניין מעילה האם גדרה הוא גזל ההקדש או שהיא דין בפני עצמו משום חילול הקדושה  –  בבא קמא ע"ח ב'

.

ביאור ארוך באיבעיא אם תקנו משיכה לשומרין לשיטת רש"י ותוספות [ובעניין אם שומר יכול לחזור בו באמצע הזמן הקצוב]  –  בבא קמא ע"ט א'

.

בגדרי החילוק בין גניבה לגזילה, וכן בשליחות יד בפקדון ושואל שלא מדעת  –  בבא קמא ע"ט ב'

.

¤  התיקון שבגלות, והשבועות שלא לדחוק את הקץ  –  בבא קמא פ' א'

.

¤  בעניין אין לך כל שבט ושבט מישראל שאין לו בהר ובשפלה ובנגב ובעמק [בדברי הבניהו בן יהוידע בזה]  –  בבא קמא פ"א ב'

.

¤  ביאור בתקנות יהושע בהלכה ובאגדה  –  בבא קמא פ"א ב'

.

ביאור המחלוקת בכתובות י"ט א' בדעת רבי מאיר אם גזל הוא ביהרג ובל יעבור  –  בבא קמא פ"א ב'

.

¤  בעשר תקנות עזרא באגדתא. בעניין מיין נוקבין  –  בבא קמא פ"ב א'

.

♦  יסוד בדין עדות שלעולם לבירור מהי המציאות די בעד אחד גם לממון ונפשות, ומה שצריך שני עדים הוא רק לגבי הכח לדון  –  בבא קמא פ"ד א'

.

¤  בעניין עין תחת עין. מבאר למה פשט המקרא בחיסור איבר ממש. בהלכה ובאגדתא. מבאר שפשט המקרא הוא מצד מידת הדין וההלכה שהוא תשלומין הוא מצד מידת החסד  –  בבא קמא פ"ד א'

.

¤  בעניין ניתנה רשות לרופא לרפא. מבאר למה צריך לזה רשות יותר משאר השתדלות ותיקון  –  בבא קמא פ"ה א'

.

בענין חיוב ריפוי אם הוא חוב ממון או חיוב לרפא  –  בבא קמא פ"ה ב'

.

בעניין שבת הפוחתתו בדמים (צמתה ידו, דין נזק בחבלה שסופה להתרפא). בגדרי שבת ונזק  –  בבא קמא פ"ו א'

.

ביסוד דין בושת [וגם יישוב לקושיית רבי עקיבא איגר על רש"י בעניין הלימוד מעדים זוממים לפטור סומא שבייש]  –  בבא קמא פ"ו ב'

.

בעניין סומא. טעם למה לרבי יהודה פטור מהמצוות. בעניין אינו מצווה ועושה. בדברי האחרונים האם לרבי יהודה חייב במצוות כמו אשה והאם חייב במצוות בני נח  –  בבא קמא פ"ז א'

.

בעניין חבלת הבת לאביה. בעניין נזק היכן שלא פחתה מכספה. מבאר שאין הרמב"ם מחייב על נזק בלא פחת דמים  –  בבא קמא פ"ז ב'

.

בעניין עבד כנעני האם הגזירה שווה מאשה באה להחמיר עליו לחדש שחייב במצוות שאשה חייבת בהן, או שבאה להקל לחדש שפטור ממצוות עשה שהזמן גרמא [מבאר מה שנאמר בעבד עם הדומה לחמור. מביא מתוספות זבחים שפסול אשה לעדות אינו משום חסרון נאמנות]  –  בבא קמא פ"ח א'

.

♦  ביאור המחלוקת אם קניין פירות כקניין הגוף דמי  –  בבא קמא פ"ח ב'

.

המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול  –  בבא קמא פ"ט א'

.

הקדש חמץ ושחרור מפקיעים מידי שעבוד  –  בבא קמא צ' א'

.

יישוב לקושיית רבי עקיבא איגר בגליון הש"ס וביאור בעניין בעלות על איסורי הנאה  –  בבא קמא צ' ב'

.

ביאור בסוגיית רידייא עליה דמרה הוא  –  בבא קמא צ"א א'

.

¤  בעניין עונש עצירת נקבים שנענש אבימלך על שלקח את שרה, ובעניין מה שיש כבוד בבגדים ובושת בערום  –  בבא קמא צ"ב א'

.

¤  בעניין פת שחרית ומרה. בעניין מידת ענווה שהיא היפך מחולשה ומורך רוח. עניין יסודי בתורה שיש בה כח המברר טוב מהרע  –  בבא קמא צ"ב ב'

.

למי שסובר שינוי אינו קונה אם נשתנתה אצל הגזלן דינו כדין מזיק, שמחזיר גוף הגזילה בעין ומשלם דמים לפי כמה שנפחתה בדמיה משעת גזילה. ולמי שסובר שינוי קונה, אם נפחתו הדמים באופן שאינו נחשב שינוי לקנות, וכמו הרקיבו מקצתן או קצץ דקל, אומר לו הגזלן הרי שלך לפניך ואינו משלם את הפחת. מביא בזה דברי הגר"ח פרק ב' מגזילה ותוספות לעיל נ"ו ב' והראב"ד כאן ולקמן צ"ז א'.    –  בבא קמא צ"ד א'

.

♦  ביאור היטב בע"ה ביסוד דין גזלן והחילוק בין דין גזלן לדין מזיק, ומבאר למה גזלן פטור אם הזיק את הגזילה באופן שלא עשה בה שינוי  –  בבא קמא צ"ד א'

.

♦  בעניין גזלן בשוגג אם מתחייב, מביא דברי קצות החושן סימן כ"ה ומקשה עליו [בסוגיית נתן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור. ומבאר גם דין גזלן ודין מזיק שיש בזה]  –  בבא קמא צ"ה א'

.

ביאור ארוך בע"ה בסוגיית שבח שעל גבי גזילה [וכן גם ביאור בספק אם גזלן מסלקים אותו בדמים או מבישרא שקול]  –  בבא קמא צ"ה ב'

.

♦  מבאר הטעם למה חרש הגזלן בשור גזול לא משלם עבור החרישה  –  בבא קמא צ"ו ב'

.

ביאור תירוץ הראב"ד מדוע בהשתמש בספינה של חבירו על דעת גזלנות ונשברה וקנה בשינוי משלם רק את הפחת ולא את כל דמי הספינה כשעת גזילה  –  בבא קמא צ"ז א'

.

♦  ביסוד דיני פרעון הלוואה  –  בבא קמא צ"ז ב'

.

¤  ביאור במה שתפארת היא מידה שממצעת ומכריעה בין חסד לגבורה  –  בבא קמא צ"ז ב'

.

♦  יסוד דין היזק שאינו ניכר וטעמו והחילוק בינו לבין גרמא  –  בבא קמא צ"ח א'

.

ביאור בעניין שעבוד גוף, המקדש במלווה והשורף שטרותיו של חבירו.

הרקיבו מקצתן, ביאור שיטת הסמ"ע שיכול להחזיר רוב גזילה מדין רובו ככולו כל שאין קניין בשינוי  –  בבא קמא צ"ח ב'

.

ביאור המחלוקת אם ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף או אינה אלא לבסוף  –  בבא קמא צ"ט א'

.

בעניין אומן שקלקל.

בעניין לפנים משורת הדין  –  בבא קמא צ"ט ב'

.

בסוגיית שבח סממנים על גבי צמר. ביאור בתוספות בעניין נהנה.

בשיטת רש"י בעניין סחורה בפירות שביעית  –  בבא קמא ק"א א'

.

מראי מקומות בעניין קניין שנעשה מכח גמירות דעת בלבד בלא מעשה קניין.

ביאור ארוך בסוגיית הנותן מעות לשלוחו. מבאר גם בענין התופס לבעל חוב, ודברים שבלב אינם דברים ודברים שבליבו ובלב כל אדם  –  בבא קמא ק"ב ב'

.

בעניין חומש של שבועת הפקדון אם הוא ממון או כפרה.

♦  בעניין שהרשות בה החפץ נמצא קובעת למי הוא שייך. בעניין ספק ממון זוכה בו המוחזק, גזילה אינה ברשות בעלים וקניין בשינוי רשות, ידו וחצירו קונים לו שלא מדעתו. ומבאר בזה למה נצרכה דרשא ללמד שיורש מחזיר פקדון או גזילה בעין שהיו ביד אביו [בביאור שיטת רש"י ששעבוד נכסים בגזל הוא משום כבוד אב עיין לקמן קי"א ב']  –  בבא קמא ק"ד ב'

.

בדין גזל פחות משווה פרוטה ובחיוב השבה בפחות משווה פרוטה [מבאר שגם לרש"י סנהדרין נ"ז א' גם כשלא מחל הנגזל אין חיוב להשיב]  –  בבא קמא ק"ה א'

.

בעניין הכופר בפקדון נעשה גזלן, ובגדרי חיוב קרן כשנשבע והודה והתחייב משום כפרה  –  בבא קמא ק"ה ב'

.

בשיטת רש"י שהכופר בפקדון וטוען לא היו דברים מעולם חייב שבועה, ובמה שחלקו עליו תוספות בזה  –  בבא קמא ק"ז א'

.

בגדר חיוב כפל בטוען טענת גנב אם הוא כמו משיכת גנב או שחייב משום ששיקר לפטור את עצמו מהתובע  –  בבא קמא ק"ז ב'

.

בגדרי חומש. חומש במקום כפל וחומש בשותפים  –  בבא קמא ק"ח א'

.

♦  ביאור היטב בע"ה בעומק שיטת רש"י באב שאסר בהנאה נכסיו על בנו, בגדרי ירושה ותפוסת הבית, ובדברי תוספות בבא מציעא ב' א' לגבי אין ספק מוציא מידי ודאי בטלית ובירושה  –  בבא קמא ק"ט א'

.

♦  ביאור היטב בע"ה ביסוד עניין יאוש ושינוי רשות, מבאר למה יאוש לא מועיל בגזלן, ומה כוחו באבידה להוציא מרשות בעלים, וכיצד הוא מצטרף לשינוי רשות. מיישב קושיית החזון איש מדוע יורשים לאחר יאוש שפטורים אם אכלו חייבים להחזיר כשהיא בעין. מבאר היטב בע"ה יסוד המחלוקת אם רשות יורש כרשות לוקח דמי.  מבאר את החילוק בין המחלוקת רשות יורש כרשות לוקח דמי למחלוקת האם אחים שחלקו הם כלקוחות או כיורשים  –  בבא קמא קי"א ב'

.

בדברי התוספות שריבית קצוצה היא נתינה בטעות.

ביאור המחלוקת האם שומר מתחייב חוב ממון משעת משיכה או משעה שמתה. מבאר לפי זה שיטת רש"י בהניח להם אחריות נכסים בפרה שאולה.

בגזילה ובשאלה גם אחרי שמת הגזלן או השואל, אם בא אדם והזיקה אין עליו חיוב תשלומין מדין מזיק כיוון שהגזלן כבר הוציאה מרשות בעלים לגבי חיוב נזיקין. [ומביא דעת יחיד של תוספות הרא"ש שסובר ששייך בזה חיוב מזיק]  –  בבא קמא קי"ב א'

.

♦  ביאור ארוך בעניין מה שדיני ממונות הם מסברא, ובעניין גזל הגוי  –  בבא קמא קי"ד א'

.

ביאור היטב בע"ה במחלוקת האם שינוי רשות ואחריו יאוש קונה.

[מבאר גם שלרמי בר חמא שחולק על רב חסדא וסובר שהאוכל מגזלן לפני יאוש פטור, אם הגזילה בעין וגובה אותה הבעלים משלם הבעלים דמיה ללוקח גם בלא תקנת השוק]  –  בבא קמא קט"ו א'

.

בגדרי מוסר  –  בבא קמא קי"ז א'

.

למה התורה תלויה בארץ שבה יושבים [בדברי רבי יוחנן שהתורה היא של בני בבל ולא של בני ארץ ישראל]   –  בבא קמא קי"ז ב'

.

מבאר שדיני הנהגה בספיקות וכגון המוציא מחבירו עליו הראיה מחוייב בזה רק אם הוא עצמו אינו יודע, אבל אם הוא יודע ובית הדין אינו יודע אין דין המוציא מחבירו עליו הראיה מחייב אותו.

ביאור עמוק במחלוקת לגבי ברי ושמא  –  בבא קמא קי"ח א'

.

ביסוד הדין שגנב חייב להודיע לבעל הבית כשמשיב לו, וכן במה שבהשבת פקדון צריך שיודיע  –  בבא קמא קי"ח ב'

.

.

.

גיטין מדף ע"ד ב' עד פ' ב':

בעניין נתינה בעל כרחו אם הויא נתינה  –  גיטין ע"ה א'

.

♦  ביסוד עניין תנאי בני גד ובני ראובן  –  גיטין ע"ה א'

.

הרי זה גיטך על מנת שתחזירי את הנייר, בעניין גט לאחר זמן  –  גיטין ע"ה ב'

.

בעניין צירוף עדות על שני תנאים שונים  –  גיטין ע"ו א'

.

בדין גט על תנאי מעכשיו לפני שקויים התנאי אם מותרת להינשא  –  גיטין ע"ו ב

.

ביאור תוספות כתובות פ"ג א' בסוגיית דין ודברים אין לי בנכסייך  –  גיטין ע"ז א'

.

ביאור התוספות לגבי מה שקנתה אשה קנה בעלה  –  גיטין ע"ז ב'

.

♦  ביאור עניין חצר משום שליחות או משום ידה  –  גיטין ע"ז ב'

.

מבאר על פי לשון רש"י שמעשה נתינה לעניין שלא יהיה טלי גיטך מעל גבי קרקע יכול להעשות על ידי מעשה וגם על ידי דיני קניין ללא מעשה  –  גיטין ע"ז ב'

.

בעניין כליו של לוקח ברשות מוכר  –  גיטין ע"ח א'

.

♦  בדין אמירה בגיטין, ובמה שקידושין אינו קניין ממוני  –  גיטין ע"ח א'

.

בעניין ד' אמות של אדם קונות לו, ודבר חדש לגבי זכיית הרבים ברשות הרבים  –  גיטין ע"ח א'

.

♦  בעניין תרי ותרי ויסוד דין עדות. מבאר שדין עדות אינו כדי לברר מה המציאות אלא הוא כמו מעשה קניין הפועל את הכח שיחול הדין. מביא בהערה לשון הרמב"ן שכתב כן  –  גיטין ע"ח ב'

.

בעניין זרק קרוב לה ברשות הרבים האם דינו כחצר  –  גיטין ע"ח ב'

.

בגדרי סופו לנוח, קלוטה כמי שהונחה, ומעיקרא לשריפה קאי  –  גיטין ע"ט א'

.

ביאור היטב בע"ה בסוגיית שתי חצירות  –  גיטין ע"ט ב'